משנה ג: בֶּן עִיר שֶׁהָלַךְ לִכְרַךְ וּבֶן כְּרַךְ שֶׁהָלַךְ לְעִיר, אִם עָתִיד לַחֲזוֹר לִמְקוֹמוֹ, קוֹרֵא כִּמְקוֹמוֹ. וְאִם לָאו, קוֹרֵא עִמָּהֶן. וּמֵהֵיכָן קוֹרֵא אָדָם אֶת הַמְּגִלָּה וְיוֹצֵא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, כֻּלָּהּ, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מֵאִישׁ יְהוּדִי. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, מֵאַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:
כפי שהתבאר בתחילת פרק א, כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון קוראים את המגילה בט"ו באדר, וערים שאינן מוקפות חומה קוראות בי"ד. משנתנו מבררת את דינו של אדם שעבר ממקום למקום בימי הפורים.
בֶּן עִיר, שזמן קריאתו בי"ד, שֶׁהָלַךְ לִכְרַךְ, ששם קוראים בט"ו, וּבֶן כְּרַךְ שֶׁהָלַךְ לְעִיר, אִם עָתִיד לַחֲזוֹר לִמְקוֹמוֹ לפני עלות השחר של יום הפורים שבמקומו, קוֹרֵא כִּמְקוֹמוֹ, ולכן, בן עיר שעתיד לחזור לעירו לפני עלות השחר של י"ד, קורא אף בליל י"ד, הגם שהוא נמצא בכרך. ובן כרך הנמצא בעיר, ועתיד לחזור לעירו לפני עלות השחר של ט"ו, אינו קורא בי"ד אלא בט"ו. וְאִם לָאו, שעתיד להשאר באותו מקום אף לאחר עלות השחר, קוֹרֵא עִמָּהֶן, ולכן בן עיר העתיד להיות בכרך בבוקר של ט"ו, קורא עמהם בט"ו. ובן כרך העתיד להיות בעיר בבוקר של י"ד, קורא בי"ד.
עתה עוברת המשנה לברר איזה חלק מהמגילה יש לקרוא:
וּמֵהֵיכָן קוֹרֵא אָדָם אֶת הַמְּגִלָּה וְיוֹצֵא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, צריך לקרוא את כֻּלָּהּ, מתחילה ועד סוף. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מֵ'אִישׁ יְהוּדִי' עד סופה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, מֵ'אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גידל המלך אחשורוש את המן'.
