משנה ד: רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, קוֹרִין בְּפָרָשַׁת שְׁקָלִים. חָל לִהְיוֹת בְּתוֹךְ הַשַּׁבָּת, מַקְדִּימִין לְשֶׁעָבַר וּמַפְסִיקִין לְשַׁבָּת אַחֶרֶת. בַּשְּׁנִיָּה, זָכוֹר. בַּשְּׁלִישִׁית, פָּרָה אֲדֻמָּה. בָּרְבִיעִית, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם. בַּחֲמִישִׁית, חוֹזְרִין לִכְסִדְרָן. לַכֹּל מַפְסִיקִין, בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים, בַּחֲנֻכָּה וּבַפוּרִים, בַּתַעֲנִיּוֹת וּבַמַּעֲמָדוֹת וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים:
המשניות הבאות עוסקות בעניני קריאת התורה בשבת. בכל שבת, לאחר קריאת פרשת השבוע עולה אדם נוסף הקורא את פסוקי ה'מפטיר' [ועליה זו מכונה כן כיון שעיקרה נועד לקריאת ה'הפטרה', שזו קריאת פסוקים מסוימים בנביא, השייכים לפרשת השבוע, והעולה ל'מפטיר' קורא גם את ההפטרה]. בדרך כלל העולה למפטיר קורא את הפסוקים האחרונים שנקראו בפרשת השבוע, אמנם בשבתות מסוימות קורא המפטיר ענין שונה, השייך לתאריך של אותה שבת.
משנתנו פותחת בקריאות הסמוכות לפורים, כיון שמסכת זו עוסקת בעניני ימי הפורים.
רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת עצמה, קוֹרִין בשבת זו ל'מפטיר' בְּפָרָשַׁת שְׁקָלִים, כיון שבזמן שבית המקדש היה קיים היו מזכירים בתאריך זה לכל ישראל את חיוב הבאת מחצית השקל, פעם בשנה. אם חָל ראש חדש אדר לִהְיוֹת בְּתוֹךְ הַשַּׁבָּת – באמצע השבוע, מַקְדִּימִין את קריאת פרשת שקלים לְשֶׁעָבַר – לשבת הקודמת, כדי שתהיה קריאת פרשה זו קודמת לראש חדש אדר, וּמַפְסִיקִין לְשַׁבָּת אַחֶרֶת – בשבת שאחריה אין מפטירים בפרשה מיוחדת, אלא בפרשת השבוע, ככל שבת. בַּשְּׁנִיָּה – בשבת השניה [או אחרי השבת שקראו בה פרשת שקלים, או אחרי השבת שהפסיקו בה, כפי שהתבאר], קוראים בפרשת זָכוֹר, העוסקת בזכירת מעשה עמלק, כדי לסמוך את מחיית עמלק למחיית המן בימי הפורים, לפי שהמן הרשע היה מצאצאי עמלק. בַּשבת השְּׁלִישִׁית של חודש אדר מפטירים בפרשת פָּרָה אֲדֻמָּה, כדי להזכיר לישראל לטהר את עצמם להקרבת קרבן פסח בטהרה. בַּשבת הרְבִיעִית, מפטירים בפרשת 'הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם', שם מוזכרת פרשת הקרבת קרבן הפסח, וקוראים בה בשבת זו, לקראת חג הפסח. ובכל ארבעת הפרשיות הללו קוראים בהפטרה מעין פרשיות אלו, בַּשבת החֲמִישִׁית חוֹזְרִין לְהפטיר כְסִדְרָן – לפי סדר פרשיות השבוע, וקוראים הפטרות מעין פרשיות השבוע. לַכֹּל מַפְסִיקִין – לכל הזמנים המיוחדים שיוזכרו להלן מפסיקים מלהפטיר כסדר הפרשיות, ומפטירים בפרשיות השייכות לאותו היום, בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים, בַּחֲנֻכָּה וּבַפוּרִים, אם חלו בשבת, מפטירים מענין אותו היום, בַּתַעֲנִיּוֹת, וּבַמַּעֲמָדוֹת – כינוס של ישראלים המתכנסים לתפילה וקריאת התורה בזמן הקרבת הקרבנות, אם חלו בימים שני וחמישי, משנים את קריאת התורה הרגילה לקריאה אחרת כמו שיבואר להלן, וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים שחל בשבת, אין קוראים במנחה את פרשת השבוע הבא, אלא קוראים את הקריאה של יום הכפורים, שזו פרשת עריות.
