משנה ה: בַּפֶּסַח קוֹרִין בְּפָרָשַׁת מוֹעֲדוֹת שֶׁל תּוֹרַת כֹּהֲנִים. בָּעֲצֶרֶת, שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ. בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, אַחֲרֵי מוֹת. בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חָג קוֹרִין בְּפָרָשַׁת מוֹעֲדוֹת שֶׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, וּבִשְׁאָר כָּל יְמוֹת הֶחָג בְּקָרְבְּנוֹת הֶחָג:
משנתנו ממשיכה לפרט את קריאות ה'מפטיר' במועדים שונים:
בְּיום טוב ראשון של פֶּסַח, קוֹרִין בְּפָרָשַׁת מוֹעֲדוֹת שֶׁל תּוֹרַת כֹּהֲנִים – שבספר ויקרא, וזו הפרשה המתחילה ב'שור או כשב או עז כי יוולד', ואחר כך מובאים בה עניני המועדות (ויקרא כב). בָּעֲצֶרֶת – בחג השבועות, קוראים פרשת 'שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת תספור לך'. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, קוראים פרשת 'בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ'. בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, פרשת אַחֲרֵי מוֹת, בה מובא סדר יום הכפורים. בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חָג – של סוכות, קוֹרִין בְּפָרָשַׁת מוֹעֲדוֹת שֶׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, כמו בפסח, וּבִשְׁאָר כָּל יְמוֹת הֶחָג – בחול המועד סוכות, קוראים בְּפרשת קָרְבְּנוֹת הֶחָג, שפירטה התורה מה מקריבים בכל יום, שהרי בסוכות משתנה מספר הפרים הקרבים מיום ליום.
