משנה ה: וְטַבָּעוֹת הָיוּ לִצְפוֹנוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ, שִׁשָּׁה סְדָרִים שֶׁל אַרְבַּע אַרְבַּע. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַרְבַּע שֶׁל שֵׁשׁ שֵׁשׁ, שֶׁעֲלֵיהֶן שׁוֹחֲטִין אֶת הַקֳּדָשִׁים. בֵּית הַמִּטְבְּחַיִם הָיָה לִצְפוֹנוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ, וְעָלָיו שְׁמוֹנָה עַמּוּדִים נַנָּסִין, וּרְבִיעִין שֶׁל אֶרֶז עַל גַּבֵּיהֶן, וְאוּנְקְלָיוֹת שֶׁל בַּרְזֶל הָיוּ קְבוּעִין בָּהֶם, וּשְׁלֹשָׁה סְדָרִים הָיוּ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁבָּהֶם תּוֹלִין, וּמַפְשִׁיטִין עַל שֻׁלְחָנוֹת שֶׁל שַׁיִשׁ שֶׁבֵּין הָעַמּוּדִים:
משנה ה: וְטַבָּעוֹת הָיוּ לִצְפוֹנוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ, להכניס בהם ראש הבהמה בשעת שחיטתה, שִׁשָּׁה סְדָרִים [-שורות שֶׁל אַרְבַּע אַרְבַּע טבעות, וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַרְבַּע שורות שֶׁל שֵׁשׁ שֵׁשׁ, ולדברי הכל היו יחד עשרים וארבע טבעות, שֶׁעֲלֵיהֶן [-על ידם] שׁוֹחֲטִין אֶת הַקֳּדָשִׁים. בֵּית הַמִּטְבְּחַיִם הָיָה לִצְפוֹנוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ, וְעָלָיו שְׁמוֹנָה עַמּוּדִים של אבן, נַנָּסִין – נמוכים מקומת איש, וּרְבִיעִין – חתיכות רבועות שֶׁל עץ אֶרֶז עַל גַּבֵּיהֶן, וְאוּנְקְלָיוֹת – וָוִים שֶׁל בַּרְזֶל הָיוּ קְבוּעִין בָּהֶם, בארזים, וּשְׁלֹשָׁה סְדָרִים הָיוּ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, כלומר, לכל אחד מהעמודים היו שלשה ווים משלשת צדדיו, אך בצד הרביעי, הפונה להיכל לא היה וו, כדי שלא יעמוד שם הכהן כשאחוריו להיכל, שֶׁבָּהֶם תּוֹלִין את הקרבנות לאחר השחיטה וּמַפְשִׁיטִין את עורם עַל – סמוך לשֻׁלְחָנוֹת שֶׁל שַׁיִשׁ שֶׁבֵּין הָעַמּוּדִים, שעל אותם שולחנות היו מדיחים את קרבי הבהמה, כיון שהשיש צונן ושומר על הבשר שלא יתקלקל.
