משנה ט: מַעֲמִידִין תַּנּוּר וְכִירַיִם וְרֵחַיִם בַּמּוֹעֵד. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵין מְכַבְּשִׁין אֶת הָרֵחַיִם בַּתְּחִלָּה:
מַעֲמִידִין – בונים ומתקינים תַּנּוּר של חרס, שיש בו מקום לִשְׁפּוֹת שתי קדרות, וְכִירַיִם, שיש בהם מקום לִשְׁפּוֹת קדירה אחת, וְרֵיחַיִם לטחינת תבואה, בַּמּוֹעֵד, אם אכן יש בהם צורך לימי חול המועד עצמם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵין מְכַבְּשִׁין אֶת הָרֵיחַיִם לְכַתְּחִילָּה, דרכם היתה כשבונים ריחיים חדשות, להכות על הריחיים בפטיש כדי שיהיו מחוספסות ולא חלקות, ועל ידי זה החיטים נטחנות היטב, וסובר רבי יהודה שדבר זה אסור במועד.
