שני
י"ז אייר התשפ"ו
שני
י"ז אייר התשפ"ו

חיפוש בארכיון

מסכת מנחות, פרק ח, משנה ז

משנה ז: לֹא הָיוּ כוֹנְסִים אוֹתוֹ בַּחֲצָבִים גְּדוֹלִים, אֶלָּא בְחָבִיּוֹת קְטַנּוֹת. וְאֵינוֹ מְמַלֵּא אֶת הֶחָבִיּוֹת עַד פִּיהֶם, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא רֵיחוֹ נוֹדֵף. אֵינוֹ מֵבִיא, לֹא מִפִּיהָ, מִפְּנֵי הַקְּמָחִין. וְלֹא מִשּׁוּלֶיהָ, מִפְּנֵי הַשְּׁמָרִים. אֶלָּא מֵבִיא מִשְּׁלִישָׁהּ וּמֵאֶמְצָעָהּ. כֵּיצַד הוּא בוֹדֵק, הַגִּזְבָּר יוֹשֵׁב וְהַקָּנֶה בְיָדוֹ, זָרַק אֶת הַגִּיד וְהִקִּישׁ בַּקָּנֶה. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, יַיִן שֶׁעָלָה בוֹ קְמָחִין, פָּסוּל, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כח), תְּמִימִים יִהְיוּ לָכֶם וּמִנְחָתָם, תְּמִימִים יִהְיוּ לָכֶם וְנִסְכֵּיהֶם:

משנה ז: מבארת עתה המשנה כיצד היו שומרים את היין: לֹא הָיוּ כוֹנְסִים אוֹתוֹ [-את היין] בַּחֲצָבִים גְּדוֹלִים, כיון שבכלים גדולים נפגם טעם היין, אֶלָּא בְחָבִיּוֹת קְטַנּוֹת. וְאֵינוֹ מְמַלֵּא אֶת הֶחָבִיּוֹת עַד פִּיהֶם, אלא משאיר מעט חלל בין היין לבין המכסה, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא רֵיחוֹ נוֹדֵף, שעל ידי שאותו חלל מתמלא בהבל ובריח של היין, אין היין סופג ריחות מבחוץ. אֵינוֹ מֵבִיא את היין לנסכים, לֹא מִפִּיהָ של החבית, מִפְּנֵי הַקְּמָחִין – כמין קמח הצף על גבי היין, וְלֹא מִשּׁוּלֶיהָ – לא מהיין שבתחתית החבית, מִפְּנֵי הַשְּׁמָרִים. אֶלָּא מֵבִיא מִשְּׁלִישָׁהּ וּמֵאֶמְצָעָהּ, שעושה את הברז של החבית באמצע השליש האמצעי, ומשם מוציא את היין.

כֵּיצַד הוּא בוֹדֵק את היין, הַגִּזְבָּר יוֹשֵׁב וְהַקָּנֶה בְיָדוֹ, זָרַק אֶת הַגִּיד – כאשר מתחיל לצאת עם היין גיד של שמרים, וְהִקִּישׁ הגזבר בַּקָּנֶה לסמן לשופך היין שיסגור את החבית ולא יטול עוד יין משם [ולא אמר כן בפיו, כיון שהדיבור מזיק ליין].

רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, יַיִן שֶׁעָלָה בוֹ קְמָחִין, פָּסוּל, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כח יט-כ) 'תְּמִימִים יִהְיוּ לָכֶם, וּמִנְחָתָם', ואף שאלו הם שני פסוקים, דורשים זאת כאילו לשון 'תמימים' נאמרה גם על המנחות, וכן נאמר (במדבר כח לא) 'תְּמִימִים יִהְיוּ לָכֶם וְנִסְכֵּיהֶם', ולשון 'תמימים' מלמדת על כך שהיו המנחות והנסכים מובחרים ומשובחים ביותר, כשם שבקרבנות עצמם יש צורך שיהיו בעלי חיים שלמים, ולא בעלי מומים.

וכשם שהיו מקומות מסוימים להבאת השמן, הסולת והיין, כך היו מקומות מסוימים להבאת הקרבנות המשובחים ביותר, והיו מביאים אילים ממואב, כבשים מחברון, עגלים מהשרון וגוזלות מהר המלך:

https://2halachot.org/halacha/מסכת-זבחים-פרק-א-משנה-א