משנה ג: רְבִיעִית מֶה הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת, רְבִיעִית מַיִם לַמְּצוֹרָע, וּרְבִּיעִית שֶׁמֶן לַנָּזִיר. חֲצִי לֹג מֶה הָיָה מְשַׁמֵּשׁ, חֲצִי לֹג מַיִם לַסּוֹטָה, וַחֲצִי לֹג שֶׁמֶן לַתּוֹדָה. וּבַלֹּג הָיָה מוֹדֵד לְכָל הַמְּנָחוֹת. אֲפִלּוּ מִנְחָה שֶׁל שִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן נוֹתֵן לָהּ שִׁשִּׁים לֹג. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, אֲפִלּוּ מִנְחָה שֶׁל שִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן, אֵין לָהּ אֶלָּא לֻגָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא דּ), לְמִנְחָה וְלֹג שָמֶן. שִׁשָּׁה לַפָּר, אַרְבָּעָה לָאַיִל, שְׁלשָׁה לַכֶּבֶשׂ, שְׁלשָׁה וּמֶחֱצָה לַמְנוֹרָה, מֵחֲצִי לֹג לְכָל נֵר:
משנה ג: מבארת עתה המשנה למה היו משתמשים במידות הלח השונות המוזכרות במשנה לעיל (מ"ב): מידה של רְבִיעִית הלוג, מֶה הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת, למדידת רְבִיעִית מַיִם לַמְּצוֹרָע, שנאמר (ויקרא יד ה) 'וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְשָׁחַט אֶת הַצִּפּוֹר הָאֶחָת אֶל כְּלִי חֶרֶשׂ עַל מַיִם חַיִּים', ויש צורך שייראה דם הציפור במים, ושיערו חכמים כמות זו ברביעית הלוג. וּרְבִיעִית שֶׁמֶן לַנָּזִיר, שבשיעור זה היה לש את החלות והרקיקין שהביא [אמנם שני דברים אלו אינם מצריכים את קידוש כלי המדידה הזה, מאחר ואסור למצורע להכנס למקדש, וכל מעשיו נעשים בחוץ, ואף הנזיר מכין את לחמיו מחוץ לעזרה, והטעם שקידשו מידה זו הוא מחמת שימוש נוסף שהיה לו, שלא הובא במשנתנו, והוא מדידת רביעית שמן לחביתי כהן גדול הנעשים בכל יום].
כלי המדידה של חֲצִי לֹג, מֶה הָיָה מְשַׁמֵּשׁ, חֲצִי לֹג מַיִם לַסּוֹטָה, שנאמר בה (במדבר ה יז) 'וְלָקַח הַכֹּהֵן מַיִם קְדֹשִׁים בִּכְלִי חָרֶשׂ וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן יִקַּח הַכֹּהֵן וְנָתַן אֶל הַמָּיִם', ובמים אלו היו מוחקים את המגילה, ומשקים בהם את האשה, וַחֲצִי לֹג שֶׁמֶן לַתּוֹדָה, שבהם היה לש את לחמי התודה הבאים עם הקרבן [ואמנם גם כאן לא היה צורך לקדש את הכלי מחמת דברים אלו, הנעשים מחוץ לעזרה, אלא טעם קדושת הכלי הוא מחמת שימוש נוסף שהיה בו, ולא הוזכר במשנתנו, והוא מדידת חצי לוג שמן לכל נר במנורה]. וּבַלֹּג – ובכלי המדידה של הלוג הָיָה מוֹדֵד לְכָל הַמְּנָחוֹת, שהרי מנחה רגילה היא עשרון סולת, ומביא עמה לוג שמן. ומוסיפה המשנה, אֲפִלּוּ מִנְחָה שֶׁל שִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן, נוֹתֵן לָהּ שִׁשִּׁים לֹג שמן, לוג לכל עשרון. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב חולק ואוֹמֵר, אֲפִלּוּ מִנְחָה שֶׁל שִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן, אֵין לָהּ אֶלָּא לֻגָּהּ – לוג אחד משן, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יד כא) 'וְעִשָּׂרוֹן סֹלֶת אֶחָד בָּלוּל בַּשֶּׁמֶן לְמִנְחָה וְלֹג שָמֶן. מידה של חצי ההין, היינו שִׁשָּׁה לוגין, לַפָּר, שזהו שיעור הנסכים הבאים עמו. אַרְבָּעָה לוגין לָאַיִל, והיינו שלישית ההין. שְׁלשָׁה לוגין לַכֶּבֶשׂ, והיינו רביע ההין. שְׁלשָׁה וּמֶחֱצָה לוגין לַמְנוֹרָה, מֵחֲצִי לֹג שמן לְכָל נֵר, ובימות החורף הארוכים עשו את הפתילה דקה, ובימות הקיץ הקצרים עשו את הפתילה עבה.
