משנה ט: חֹמֶר בַּסְּמִיכָה מִבַּתְּנוּפָה וּבַתְּנוּפָה מִבַּסְּמִיכָה, שֶׁאֶחָד מֵנִיף לְכָל הַחֲבֵרִים וְאֵין אֶחָד סוֹמֵךְ לְכָל הַחֲבֵרִים. וְחֹמֶר בַּתְּנוּפָה, שֶׁהַתְּנוּפָה נוֹהֶגֶת בְּקָרְבְּנוֹת הַיָּחִיד וּבְקָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר, בַּחַיִּים וּבַשְּׁחוּטִין, בְּדָבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים וּבְדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּסְּמִיכָה:
משנה ט: יש חֹמֶר בַּסְּמִיכָה מִבַּתְּנוּפָה, וְיש חומר בַתְּנוּפָה מִבַּסְּמִיכָה, החומר של הסמיכה הוא בכך שֶׁאֶחָד מֵנִיף לְכָל הַחֲבֵרִים, אם התנדבו כמה בני אדם קרבן אחד, אחד מהם מניף עבור כולם, וְאֵין אֶחָד סוֹמֵךְ לְכָל הַחֲבֵרִים, אלא כל אחד מהם צריך לסמוך בפני עצמו. וְחֹמֶר בַּתְּנוּפָה מבסמיכה, שֶׁהַתְּנוּפָה נוֹהֶגֶת בְּקָרְבְּנוֹת הַיָּחִיד כגון בחזה ושוק של שלמים, וּבְקָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר, בַּחַיִּים וּבַשְּׁחוּטִין, כגון כבשי עצרת שמניפים אותם גם לפני שחיטתם וגם לאחר מכן, בְּדָבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים, קרבן בהמה, וּבְדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים, כגון לחמי תודה ומנחת העומר, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּסְּמִיכָה.
