משנה ד: כָּל הַמְּנָחוֹת יֵשׁ בָּהֶן מַעֲשֵׂה כֶלִי בִפְנִים, וְאֵין בָּהֶן מַעֲשֵׂה כֶלִי בַחוּץ. (כֵּיצַד), שְׁתֵּי הַלֶּחֶם אָרְכָּן שִׁבְעָה וְרָחְבָּן אַרְבָּעָה וְקַרְנוֹתֵיהֶן אַרְבַּע אֶצְבָּעוֹת. לֶחֶם הַפָּנִים, אָרְכָּן עֲשָׂרָה וְרָחְבָּן חֲמִשָּׁה וְקַרְנוֹתָיו שֶׁבַע אֶצְבָּעוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שֶׁלֹּא תִטְעֶה, זד"ד יה"ז. בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, וְנָתַתָּ עַל הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד, שֶׁיְּהֵא לוֹ פָּנִים:
משנה ד: כָּל הַמְּנָחוֹת, יֵשׁ בָּהֶן מַעֲשֵׂה כֶלִי בִפְנִים – העבודה הנעשית בפנים, צריכה להיעשות בתוך כלי שיש בו בית קיבול, ולא על גבי לוח שטוח וכדומה, וְאֵין בָּהֶן מַעֲשֵׂה כֶלִי בַחוּץ – ואילו העבודה הנעשית בחוץ אינה טעונה כלי.
כֵּיצַד דרך הכנת שְׁתֵּי הַלֶּחֶם, אָרְכָּן שִׁבְעָה טפחים, וְרָחְבָּן אַרְבָּעָה, וְקַרְנוֹתֵיהֶן – בליטות של בצק היוצאות מארבע הפינות של הלחם, בדומה לקרנות המזבח, כל קרן בגובה אַרְבַּע אֶצְבָּעוֹת.
כיצד דרך הכנת לֶחֶם הַפָּנִים, אָרְכָּן עֲשָׂרָה טפחים, וְרָחְבָּן חֲמִשָּׁה, וְקַרְנוֹתָיו שֶׁבַע אֶצְבָּעוֹת.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר סימן לשני הדברים הללו, שֶׁלֹּא תִטְעֶה ביניהם, שתי הלחם סימנם זד"ד ולחם הפנים סימנו יה"ז. בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, הטעם שיש קרנים ללחם הפנים, כיון שנאמר 'וְנָתַתָּ עַל הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד', ולשון 'לחם פנים' מלמדת שֶׁיְּהֵא לוֹ פָּנִים – דפנות וזויות, ולכן מכינים אותו באופן שדפנותיו מתרוממות משני הצדדים, ויש לו קרנים.
