משנה ה: אֲכִילָתוֹ וַאֲכִילַת חֲבֵרוֹ, הֲנָיָתוֹ וַהֲנָיַת חֲבֵרוֹ, אֲכִילָתוֹ וַהֲנָיַת חֲבֵרוֹ, הֲנָיָתוֹ וַאֲכִילַת חֲבֵרוֹ, מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה, וַאֲפִלּוּ לִזְמַן מְרֻבֶּה:
משנה ה: כפי שהתבאר לעיל, שיעור מעילה הוא בשוה פרוטה, ומשנתנו מבארת כיצד מצטרפים כמה הנאות שאין שוה פרוטה בכל אחת מהם לבדה, לענין מעילה: אֲכִילָתוֹ וַאֲכִילַת חֲבֵרוֹ – אכל האדם עצמו בחצי פרוטה, והאכיל את חבירו בחצי פרוטה, או הֲנָיָתוֹ וַהֲנָיַת חֲבֵרוֹ – נהנה בעצמו בחצי פרוטה, וההנה את חבירו בחצי פרוטה, אֲכִילָתוֹ וַהֲנָיַת חֲבֵרוֹ, הֲנָיָתוֹ וַאֲכִילַת חֲבֵרוֹ, כל אלו מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לחייבו קרבן מעילה, וַאֲפִלּוּ לִזְמַן מְרֻבֶּה – אפילו אם עברו כמה שנים בין הנאה להנאה, אם לא נודע לו החטא בינתיים, מצטרפות ההנאות לחייבו בקרבן מעילה.
