משנה ו: הַנּוֹדֵר מִיּוֹרְדֵי הַיָּם, מֻתָּר בְּיוֹשְׁבֵי הַיַּבָּשָׁה. מִיּוֹשְׁבֵי הַיַּבָּשָׁה, אָסוּר בְּיוֹרְדֵי הַיָּם, שֶׁיּוֹרְדֵי הַיָּם בִּכְלָל יוֹשְׁבֵי הַיַּבָּשָׁה. לֹא כָאֵלּוּ שֶׁהוֹלְכִין מֵעַכּוֹ לְיָפוֹ, אֶלָּא בְמִי שֶׁדַּרְכּוֹ לְפָרֵשׁ:
משנה ו: הַנּוֹדֵר שלא יהנה מִיּוֹרְדֵי הַיָּם, מֻתָּר בְּיוֹשְׁבֵי הַיַּבָּשָׁה. אבל הנודר מִיּוֹשְׁבֵי הַיַּבָּשָׁה, אָסוּר מִיּוֹרְדֵי הַיָּם, והטעם לכך, שֶׁאף יּוֹרְדֵי הַיָּם בִּכְלָל יוֹשְׁבֵי הַיַּבָּשָׁה, שהרי אינם נשארים בים כל חייהם, אלא עתידים לעלות ליבשה. מוסיפה המשנה, לֹא רק כָּאֵלּוּ שֶׁהוֹלְכִין מֵעַכּוֹ לְיָפוֹ, נחשבים הם גם בכלל 'יושבי היבשה', אֶלָּא אפילו בְּמִי שֶׁדַּרְכּוֹ לְפָרֵשׁ – להפליג לעומק הים, אף הוא בכלל יושבי היבשה, כיון שאינו נשאר בים כל חייו.
