משנה ד: וְעוֹד אָמַר רַבִּי מֵאִיר פּוֹתְחִין לוֹ מִן הַכָּתוּב שֶׁבַּתּוֹרָה וְאוֹמְרִים לוֹ, אִלּוּ הָיִיתָ יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה עוֹבֵר עַל לֹא תִקֹּם וְעַל לֹא תִטֹּר (ויקרא יט), וְעַל לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ (שם), וְאָהַבְתָ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ (שם), וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ (שם כה), שֶׁמָּא יַעֲנִי וְאֵין אַתָּה יָכוֹל לְפַרְנְסוֹ, וְאָמַר אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא כֵן, לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר, הֲרֵי זֶה מֻתָּר:
משנה ד: וְעוֹד דין אָמַר רַבִּי מֵאִיר לגבי דין התרת נדרים, פּוֹתְחִין לוֹ לְאָדָם שהדיר את חבירו שלא יהנה מנכסיו, מִן הַכָּתוּב שֶׁבַּתּוֹרָה, וְאוֹמְרִים לוֹ, במקרה שהדירו מחמת שלא רצה להשאיל לו כלי או לעשות לו טובה אחרת, אִילּוּ הָיִיתָ יוֹדֵעַ שָׁאַתָּה עוֹבֵר עַל איסור לא תעשה של 'לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ' (ויקרא יט יח), וְאם הדירו מחמת שנאה הרי הוא עובר על איסור 'לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ' (ויקרא יט יז), וכן אתה מבטל מצוות עשה של 'וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ' (ויקרא יט יז), וכן יש מקרה שמחמת הנדר תבטל מצוות עשה של 'וְחֵי אָחִיךָ עִמְּךָ' (ויקרא כה לו), ומבארת המשנה באיזה אופן יבטל מצווה זו, שֶׁמָּא יֵעָנִי הוּא – ייעשה אותו מודר עני, וְאֵין אַתָּה יָכוֹל לְפַרְנְסוֹ, וְאָמַר הנודר, אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ כֵּן, לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר, הֲרֵי זֶה מֻתָּר.
