משנה ה: נָזִיר הָיָה שְׁמוּאֵל, כְּדִבְרֵי רַבִּי נְהוֹרַאי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א א) וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ, נֶאֱמַר בְּשִׁמְשׁוֹן (שופטים יג) וּמוֹרָה, וְנֶאֱמַר בִּשְׁמוּאֵל וּמוֹרָה, מַה מּוֹרָה הָאֲמוּרָה בְּשִׁמְשׁוֹן, נָזִיר, אַף מוֹרָה הָאֲמוּרָה בִּשְׁמוּאֵל, נָזִיר. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, וַהֲלֹא אֵין מוֹרָה אֶלָּא שֶׁל בָּשָׂר וָדָם. אָמַר לוֹ רַבִּי נְהוֹרַאי, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (שמואל א טז) וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֵיךְ אֵלֵךְ וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי, שֶׁכְּבָר הָיָה עָלָיו מוֹרָה שֶׁל בָּשָׂר וָדָם:
משנה ה: נָזִיר הָיָה שְׁמוּאֵל הנביא, ולכן האומר 'הריני כשמואל', או 'כבן אלקנה' וכדומה, הרי זה נזיר, והיינו כְּדִבְרֵי רַבִּי נְהוֹרַאי, שֶׁנֶּאֱמַר לגבי שמואל הנביא (שמואל א', א יא) 'וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ', והרי נֶאֱמַר בְּשִׁמְשׁוֹן (שופטים יג ה) 'וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר', וְנֶאֱמַר בִּשְׁמוּאֵל לשון וּמוֹרָה, ויש ללומדם זה מזה, מַה לשון 'מּוֹרָה' הָאֲמוּרָה בְּשִׁמְשׁוֹן היינו שהיה נָזִיר, כמפורש בפסוק, אַף לשון 'מוֹרָה' הָאֲמוּרָה בִּשְׁמוּאֵל, היינו שהיה נָזִיר. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, וַהֲלֹא אֵין לשון 'מוֹרָה' האמורה בשמואל אֶלָּא שֶׁל בָּשָׂר וָדָם, כלומר, שלא יהיה עליו מורא של בשר ודם, ויש ללמוד כן מתחילת הפסוק, שנאמר 'וּנְתַתִּיו לַה' כָּל יְמֵי חַיָּיו, וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ', והיינו שיהיה נתון לה', ומתוך כך לא יהיה עליו מורא של בשר ודם, ואין הכוונה שהיה נזיר. אָמַר לוֹ רַבִּי נְהוֹרַאי, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (שמואל א' טז ב) 'וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֵיךְ אֵלֵךְ וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי', הרי שֶׁכְּבָר הָיָה עָלָיו מוֹרָה שֶׁל בָּשָׂר וָדָם, ולכן יש לפרש את הלשון 'מורה' שבפסוק לענין נזירות.
הדרן עלך מסכת נזיר
