משנה ג: מְעֻבֶּרֶת חֲבֵרוֹ וּמֵינֶקֶת חֲבֵרוֹ לֹא שׁוֹתוֹת וְלֹא נוֹטְלוֹת כְּתֻבָּה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יָכוֹל הוּא לְהַפְרִישָׁהּ וּלְהַחֲזִירָהּ לְאַחַר זְמָן. אַיְלוֹנִית וּזְקֵנָה וְשֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לֵילֵד, לֹא שׁוֹתוֹת וְלֹא נוֹטְלוֹת כְּתֻבָּה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יָכוֹל הוּא לִשָּׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת וְלִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת הֵימֶנָּה. וּשְׁאָר כָּל הַנָּשִׁים, אוֹ שׁוֹתוֹת אוֹ לֹא נוֹטְלוֹת כְּתֻבָּה:
משנה ג: מְעֻבֶּרֶת חֲבֵרוֹ – אדם שנשא אשה כשהיא מעוברת מאדם אחר, כגון שהתאלמנה או התגרשה, וּמֵינֶקֶת חֲבֵרוֹ – או שנשא אשה המניקה תינוק של חבירו, שבשני האופנים הללו אסרו עליו חכמים לישאנה, ונשאה באיסור, וקינא לה, ונסתרה, לֹא שׁוֹתוֹת, כיון שהיא אשה שאסורה עליו, וְלֹא נוֹטְלוֹת כְּתֻבָּה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יָכוֹל הוּא לְהַפְרִישָׁהּ עתה, וּלְהַחֲזִירָהּ לְאַחַר זְמָן – לאחר שתגמול את בנה, וכיון שכך נחשבת היא כראויה לאישות, ושותה. אמנם רבי מאיר סובר שהנושא מעוברת חבירו או מינקת חבירו צריך לגרשה ואסורה עליו לעולם, ולכן לדבריו נחשבת היא כמי שאינה ראויה לו כלל.
אַיְלוֹנִית – אשה שאינה יכולה ללדת, וּזְקֵנָה, וְשֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לֵילֵד – שנטלה סם הגורם שתהיה עקרה, ומי שעדיין לא קיים מצוות פריה ורביה אינו רשאי לקיימן, כיון שאינן יולדות, לֹא שׁוֹתוֹת, וְלֹא נוֹטְלוֹת כְּתֻבָּה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אין הן נחשבות כנשים האסורות עליו, שהרי יָכוֹל הוּא לִשָּׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת וְלִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת הֵימֶנָּה. אמנם חכמים סוברים שכל זמן שהוא נשוי לאשה זו לא תתרצה אשה אחרת להנשא לו, ולכן נחשבת היא כאסורה עליו, וכיון שכך אינה שותה. וּשְׁאָר כָּל הַנָּשִׁים, המותרות לו, אוֹ שׁוֹתוֹת ומותרות לו ויש להן כתובה, אוֹ לֹא נוֹטְלוֹת כְּתֻבָּה, אם הן מסרבות לשתות.
