משנה ג: נִמְצָא רֹאשׁוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד וְגוּפוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר, מוֹלִיכִין הָרֹאשׁ אֵצֶל הַגּוּף, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, הַגּוּף אֵצֶל הָרֹאשׁ:
משנה ג: כשהנחיל יהושע בן נון לישראל את הארץ התנה אתם כמה תנאים, ואחד מהם הוא ש'מת מצוה קונה מקומו', כלומר, מת הנמצא מוטל בדרך, קוברים אותו במקומו אפילו אם הוא בתוך שדה של אדם, ואסור להעבירו למקום אחר, נִמְצָא רֹאשׁוֹ של ההרוג בְּמָקוֹם אֶחָד, וְגוּפוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר, מוֹלִיכִין את הָרֹאשׁ אֵצֶל הַגּוּף, וקוברים אותו שם, כיון שהגוף נופל במקום הריגתו, והראש עשוי להתגלגל למקום אחר, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, מוליכים את הַגּוּף אֵצֶל הָרֹאשׁ, כיון שהראש נופל מיד כשהרגוהו, והגוף עשוי להמשיך ללכת מעט.
