המשך משנה טו: רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר אוֹמֵר, זְרִיזוּת מְבִיאָה לִידֵי נְקִיּוּת, וּנְקִיּוּת מְבִּיאָה לִידֵי טָהֳרָה, וְטָהֳרָה מְבִיאָה לִידֵי פְרִישׁוּת, וּפְרִישׁוּת מְבִיאָה לִידֵי קְדֻשָּׁה, וּקְדֻשָּׁה מְבִיאָה לִידֵי עֲנָוָה, וַעֲנָוָה מְבִיאָה לִידֵי יִרְאַת חֵטְא, וְיִרְאַת חֵטְא מְבִיאָה לִידֵי חֲסִידוּת, וַחֲסִידוּת מְבִיאָה לִידֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבִיאָה לִידֵי תְחִיַּת הַמֵּתִים, וּתְחִיַּת הַמֵּתִים בָּאָה עַל יְדֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב, אָמֵן:
המשך משנה טו: רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר אוֹמֵר, מידת הזְרִיזוּת מְבִיאָה לִידֵי נְקִיּוּת, כי מי שהוא זריז במעשיו, לא יתעצל לנהוג בנקיות, וּנְקִיּוּת מְבִיאָה לִידֵי טָהֳרָה, כי כמו שגופו ומלבושיו נקיים, כך פנימיות מחשבותיו טהורות ונקיות. וְטָהֳרָה מְבִיאָה לִידֵי פְרִישׁוּת, כי על ידי טהרת נפשו ומחשבתו פורש הוא מהמון העם, וּפְרִישׁוּת זו מְבִיאָה אותו לִידֵי קְדֻשָּׁה, כיון שכשאינו מעורב עם הבריות יכול הוא לקדש עצמו גם במותר לו, וּקְדֻשָּׁה מְבִיאָה לִידֵי עֲנָוָה, כיון שעניני העולם אינם חשובים בעיניו כלל, על מה יתגאה. וַעֲנָוָה מְבִיאָה לִידֵי יִרְאַת חֵטְא – יראה מהחטא עצמו, ולא רק מעונשו, וזו יראת הרוממות, כי מאחר והוא עניו ושפל בעיני עצמו, ומשער כנגד זה את רוממות הבורא, הרי הוא ירא מלחטוא. וְיִרְאַת חֵטְא מְבִיאָה לִידֵי חֲסִידוּת, שלא רק ימנע מלעבור עבירות, אלא גם את המצוות יעשה בשמחה ולשם שמים, וַחֲסִידוּת מְבִיאָה לִידֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, כי על ידי שכל מחשבותיו לשם שמים, בין ההימנעות מהעבירות ובין קיום המצוות, רוח הקודש שורה עליו, וזו הדרגה הראשונה במדרגות הנבואה, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבִיאָה לִידֵי תְחִיַּת הַמֵּתִים, וּתְחִיַּת הַמֵּתִים בָּאָה עַל יְדֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב, כמו שנאמר (מלאכי ג כג) 'הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא', אָמֵן:
הדרן עלך מסכת סוטה
