משנה י: מִי שֶׁהָיָה עֶבֶד אוֹ אִשָּׁה אוֹ קָטָן מַקְרִין אוֹתוֹ עוֹנֶה אַחֲרֵיהֶן מַה שֶּׁהֵן אוֹמְרִין, וּתְהִי לוֹ מְאֵרָה אִם הָיָה גָדוֹל מַקְרֶא אוֹתוֹ, עוֹנֶה אַחֲרָיו הַלְלוּיָהּ.
משנה י: משנתנו עוסקת במי שאינו יודע לקרוא את ההלל בעצמו: מִי שֶׁהָיָה עֶבֶד אוֹ אִשָּׁה אוֹ קָטָן מַקְרִין אוֹתוֹ את ההלל, עוֹנֶה אַחֲרֵיהֶן מַה שֶּׁהֵן אוֹמְרִין, כיון שהם עצמם פטורים מאמירת ההלל, אינם יכולים להוציא את האדם ידי חובתו, ועליו לקרוא אחריהם מילה במילה, וּתְהִי לוֹ מְאֵרָה – תבא עליו קללה, על כך שלא למד לקרוא בעצמו, והוא זקוק שיקריאו לו. אִם הָיָה גָדוֹל מַקְרֶא אוֹתוֹ, וגדול יכול להוציאו ידי חובתו, עוֹנֶה אַחֲרָיו על כל דבר ודבר 'הַלְלוּיָהּ'.
משנה יא: מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִכְפּוֹל יִכְפּוֹל. לִפְשׁוֹט יִפְשׁוֹט. לְבָרֵךְ אַחֲרָיו יְבָרֵךְ אַחֲרָיו, הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. הַלּוֹקֵחַ לוּלָב מֵחֲבֵרוֹ בַּשְּׁבִיעִית, נוֹתֵן לוֹ אֶתְרוֹג בְּמַתָּנָה, לְפִי שֶׁאֵין רַשַּׁאי לְלָקְחוֹ בַּשְּׁבִיעִית, בָּרִאשׁוֹנָה, הָיָה לוּלָב נִטָּל בַּמִּקְדָּשׁ שִׁבְעָה וּבַּמְּדִינָה יוֹם אֶחָד מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁיְּהֵא לוּלָב נִטָּל בַּמְּדִינָה שִׁבְעָה זֵכֶר לַמִּקְדָשׁ. וְשֶׁיְּהֵא יוֹם הֶנֶף כֻּלּוֹ אָסוּר.
משנה יא: משנתנו ממשיכה לבאר את אופן אמירת ההלל: מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִכְפּוֹל – לומר פעמיים את הפסוקים מ'אודך ה" ועד סוף ההלל, יִכְפּוֹל. מקום שנהגו לִפְשׁוֹט – לומר פעם אחת, יִפְשׁוֹט. מקום שנהגו לְבָרֵךְ אַחֲרָיו – אחרי אמירת ההלל, יְבָרֵךְ אַחֲרָיו [אבל הברכה שלפניו, היא חובה לדברי הכל, בימים שגומרים בהם את ההלל], הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה.
המשנה דנה עתה בשנת השמיטה, בה אסור לעשות סחורה בפירות שביעית, וכיצד רוכשים את המינים בארץ ישראל בשנה זו: הַלּוֹקֵחַ [-הקונה) לוּלָב מֵחֲבֵרוֹ בַּשְּׁבִיעִית, ומדובר באדם הקונה מעם הארץ לולב ואתרוג, ואף שהלולב אינו קדוש בקדושת שביעית, שהרי אינו ראוי לאכילה, הרי האתרוג קדוש בקדושת שביעית, ועם הארץ חשוד שלא ינהג בדמי האתרוג בקדושת שביעית, ולא יבערם בשעת הביעור, ולכן נוֹתֵן לוֹ המוכר את האֶתְרוֹג בְּמַתָּנָה, ומבליע לו הקונה את שווי האתרוג בדמי הלולב, לְפִי שֶׁאֵין רַשַּׁאי לְלָקְחוֹ – לקנות ממנו את האתרוג בַּשְּׁבִיעִית, וכמו שהתבאר.
