משנה ג: עֲרָבָה שִׁבְעָה כֵּיצַד, יוֹם שְׁבִיעִי שֶׁל עֲרָבָה שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת, עֲרָבָה שִׁבְעָה. וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים, שִׁשָּׁה.
משנה ג: שנינו במשנה לעיל 'ערבה – ששה ושבעה', והכוונה למצוות ערבה שנוהגת בבית המקדש מלבד הערבות הניטלות יחד עם הלולב, והיא מצוה מן התורה [הלכה למשה מסיני], ולהלן תבאר המשנה את אופן קיום המצוה. עתה מבארת המשנה את הימים שנוהגים בה: עֲרָבָה שִׁבְעָה ימים, כֵּיצַד, יוֹם שְׁבִיעִי שֶׁל עֲרָבָה, כלומר, יום שביעי של חג הסוכות, שמצות ערבה נוהגת בו, שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת, נוהגת מצות ערבה אף בשבת זו, ונמצא שעֲרָבָה שִׁבְעָה, וְאם חל יום שביעי בשְׁאָר כָּל הַיָּמִים, נוהגת מצות ערבה רק שִׁשָּׁה ימים [מצות ערבה אינה מפורשת בתורה אלא היא הלכה למשה מסיני, וכדי לפרסם שהיא חיוב מן התורה תיקנו חכמים שיהיה יום אחד שבו היא תדחה את השבת, אך לא רצו לתקן זאת ביום טוב ראשון, שאף אם יחול בשבת תנהג בו מצות ערבה, מחשש שיסברו האנשים שמחמת שהלולב נוהג באותו יום – נוהגת בו אף הערבה. ולכן תיקנו שרק ביום השביעי דוחה הערבה את השבת].
