משנה ב: מַכּוֹת, בִּשְׁלֹשָׁה. מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמְרוּ, בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. עִבּוּר הַחֹדֶשׁ, בִּשְׁלֹשָׁה. עִבּוּר הַשָּׁנָה, בִּשְׁלֹשָׁה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, בִּשְׁלֹשָׁה מַתְחִילִין, וּבַחֲמִשָּׁה נוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין, וְגוֹמְרִין בְּשִׁבְעָה. וְאִם גָּמְרוּ בִשְׁלֹשָׁה, מְעֻבֶּרֶת:
משנה ב: חיוב מַכּוֹת שמתחייב אדם העובר על מצוות לא תעשה, בִּשְׁלֹשָׁה דיינים סמוכים, שנאמר לגבי חיוב מלקות 'ונגשו אל המשפט ושפטום', ומיעוט רבים שנים, וכיון שאין מושיבים בית דין במספר זוגי [שמא ייחלקו בדעותיהם ולא תהיה הכרעה], יש להוסיף עליהם עוד דיין אחד. מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמְרוּ, אין מחייבים מלקות אלא בְּסנהדרין של עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה, כיון שנאמר בפרשה זו לשון 'רשע' וכן נאמר לגבי חיוב מיתה לשון 'רשע', וכשם שאין מחייבים מיתה בפחות מעשרים שלשה, כך אין מחייבים מלקות בפחות מכך.
עִבּוּר הַחֹדֶשׁ – קידוש החודש, שמקבלים הדיינים את עדות העדים שראו את חידוש הלבנה, ומקדשים את החודש החדש ביום השלשים של החודש הקודם, נעשה בִּשְׁלֹשָׁה דיינים סמוכים. עִבּוּר הַשָּׁנָה, להוסיף חודש נוסף לשנה, בִּשְׁלֹשָׁה דיינים סמוכים, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, בִּשְׁלֹשָׁה מַתְחִילִין לדון האם בכלל יש צורך לדון על עיבור השנה, ואם הרוב אומרים שיש צורך בכך, מוסיפים עליהם עוד שנים, וּבַחֲמִשָּׁה אלו נוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין בדבר, ואם רוב מתוך החמשה אומרים שצריך לעבר את השנה מוסיפים עליהם עוד שני דיינים, וְגוֹמְרִין את עיבור השנה בְּשִׁבְעָה. וּבדיעבד, אִם גָּמְרוּ בִשְׁלֹשָׁה דיינים, מְעֻבֶּרֶת.
