משנה ג: דּוֹר הַמַּבּוּל אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא וְאֵין עוֹמְדִין בַּדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ו) לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם, (לֹא דִין וְלֹא רוּחַ). דּוֹר הַפְלָגָה אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יא) וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ. וַיָּפֶץ ה' אֹתָם, בָּעוֹלָם הַזֶּה. וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה', לָעוֹלָם הַבָּא. אַנְשֵׁי סְדוֹם אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שם יג) וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָאִים לַה' מְאֹד. רָעִים בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְחַטָאִים, לָעוֹלָם הַבָּא. אֲבָל עוֹמְדִין בַּדִּין. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, אֵלּוּ וָאֵלּוּ אֵין עוֹמְדִין בַּדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים א) עַל כֵּן לֹא יָקֻמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט וְחַטָאִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים. עַל כֵּן לֹא יָקֻמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט, זֶה דּוֹר הַמַּבּוּל. וְחַטָאִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים, אֵלּוּ אַנְשֵׁי סְדוֹם. אָמְרוּ לוֹ, אֵינָם עוֹמְדִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים אֲבָל עוֹמְדִין בַּעֲדַת רְשָׁעִים. (מְרַגְּלִים אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יד) וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִאֵי דִבַּת הָאָרֶץ רָעָה בַּמַּגֵּפָה לִפְנֵי ה'. וַיָּמֻתוּ, בָּעוֹלָם הַזֶּה. בַּמַּגֵּפָה, בָּעוֹלָם הַבָּא). דּוֹר הַמִּדְבָּר אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא וְאֵין עוֹמְדִין בַּדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִתַּמּוּ וְשָׁם יָמֻתוּ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר (תהלים נ) אִסְפוּ לִי חֲסִידָי כֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח. עֲדַת קֹרַח אֵינָהּ עֲתִידָה לַעֲלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טז) וְתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ, בָּעוֹלָם הַזֶּה. וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל, לָעוֹלָם הַבָּא, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר (שמואל א ב) יְיָ מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל. עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים אֵינָן עֲתִידִין לַחֲזוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כט) וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה, מָה הַיּוֹם הַזֶּה הוֹלֵךְ וְאֵינוֹ חוֹזֵר, אַף הֵם הוֹלְכִים וְאֵינָם חוֹזְרִים, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, כַּיּוֹם הַזֶּה, מָה הַיּוֹם מַאֲפִיל וּמֵאִיר, אַף עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים שֶׁאָפַל לָהֶן, כָּךְ עָתִיד לְהָאִיר לָהֶן:
אנשי דּוֹר הַמַּבּוּל, אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וְאֵין עוֹמְדִין בַּדִּין לעתיד לבוא להענש על מעשיהם, שֶׁנֶּאֱמַר 'לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם', לֹא דִין וְלֹא רוּחַ – לא תיכנס רוח חיים בעצמותיהם, ולא ידונו אותם.
דּוֹר הַפְלָגָה, שבנו מגדל ורצו לעלות לשמים ולהילחם בה' כביכול, אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר 'וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ', וכך יש לדרוש את הפסוק, 'וַיָּפֶץ ה' אֹתָם', בָּעוֹלָם הַזֶּה. 'וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה", לָעוֹלָם הַבָּא. אַנְשֵׁי סְדוֹם, אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר 'וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָאִים לַה' מְאֹד', ויש לדרוש, 'רָעִים' בָּעוֹלָם הַזֶּה, 'וְחַטָאִים' לָעוֹלָם הַבָּא, אֲבָל עוֹמְדִין בַּדִּין. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, אֵלּוּ וָאֵלּוּ – גם אנשי דור המבול וגם אנשי סדום אֵין עוֹמְדִין בַּדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר 'עַל כֵּן לֹא יָקֻמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט, וְחַטָאִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים', ויש לדרוש, 'עַל כֵּן לֹא יָקֻמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט', זֶה דּוֹר הַמַּבּוּל, 'וְחַטָאִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים', אֵלּוּ אַנְשֵׁי סְדוֹם, שכל אלו אינם עומדים בדין לעתיד לבוא. אָמְרוּ לוֹ, אֵינָם עוֹמְדִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים, אֲבָל עוֹמְדִין בַּעֲדַת רְשָׁעִים, להיות נידונים על מעשיהם הרעים.
עשרת המְרַגְּלִים ששלח משה רבינו לארץ כנען, והוציאו את דיבת הארץ רעה, אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שכפרו בה' ודיברו לשון הרע, שֶׁנֶּאֱמַר 'וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִאֵי דִבַּת הָאָרֶץ רָעָה בַּמַּגֵּפָה לִפְנֵי ה", ויש לדרוש, 'וַיָּמֻתוּ', בָּעוֹלָם הַזֶּה, 'בַּמַּגֵּפָה', בָּעוֹלָם הַבָּא. אנשי דּוֹר הַמִּדְבָּר, שיצאו ממצרים ומתו במדבר, אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וְאֵין עוֹמְדִין בַּדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר 'בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִתַּמּוּ, וְשָׁם יָמֻתוּ', וכפילות הלשון של 'יתמו' ו'ימותו' מלמדת שמלבד עונשם בעולם הזה, גם אין להם חלק לעולם הבא, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר 'אִסְפוּ לִי חֲסִידָי, כֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח', ומצאנו בדור המדבר שכרתו ברית עם ה' על ידי קרבנות, שזרק עליהם משה רבינו את דם הקרבנות ואמר 'הנה דם הברית אשר כרת ה' עמכם'.
עֲדַת קֹרַח שנבלעה באדמה, אֵינָהּ עֲתִידָה לַעֲלוֹת משם, שֶׁנֶּאֱמַר 'וְתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ', בָּעוֹלָם הַזֶּה, 'וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל', לָעוֹלָם הַבָּא, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר 'ה' מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל', כלומר, אף על פי שהורידם ה' לשאול, עתידים הם לעלות משם, ויהיה להם חלק לעולם הבא.
עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים, שגלו מארץ ישראל על ידי סנחריב קודם חורבן בית המקדש, אֵינָן עֲתִידִין לַחֲזוֹר ממקום שגלו, שֶׁנֶּאֱמַר 'וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה', ויש לדרוש, מָה הַיּוֹם הַזֶּה הוֹלֵךְ וְאֵינוֹ חוֹזֵר, אַף הֵם הוֹלְכִים וְאֵינָם חוֹזְרִים, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יש לדרוש את הפסוק באופן אחר, 'כַּיּוֹם הַזֶּה', מָה הַיּוֹם מַאֲפִיל וּמֵאִיר – מחשיך בלילה וחוזר ומאיר ביום שלמחרת, אַף עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים שֶׁאָפַל לָהֶן, כָּךְ עָתִיד לְהָאִיר לָהֶן, ועתיד הקב"ה להחזירם לארץ ישראל.
