משנה ג: הַמּוֹצֵא כֵלִים וַעֲלֵיהֶם צוּרַת חַמָּה, צוּרַת לְבָנָה, צוּרַת דְּרָקוֹן, יוֹלִיכֵם לְיָם הַמֶּלַח. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, שֶׁעַל הַמְכֻבָּדִין, אֲסוּרִים. שֶׁעַל הַמְבֻזִּין, מֻתָּרִין. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, שׁוֹחֵק וְזוֹרֶה לָרוּחַ אוֹ מַטִיל לַיָּם. אָמְרוּ לוֹ, אַף הוּא נַעֲשֶׂה זֶבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יג) וְלֹא יְדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם:
משנה ג: הַמּוֹצֵא כֵלִים, וַעֲלֵיהֶם מצוירת צוּרַת חַמָּה כפי שדרך עובדי אלילים לציירה, והיינו צורת מלך יושב בעגלה, צוּרַת לְבָנָה, כפי שדרכם לציירה [אך אין הכוונה לצורת עיגול או לצורת חרמש, שאף שאסור לעשותם, ככל צבא השמים, אין בהם איסור הנאה], צוּרַת דְּרָקוֹן – צורת נחש שיש לו קשקשים כדג, הרי אלו אסורים בהנאה, ולכן יוֹלִיכֵם לְיָם הַמֶּלַח. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אותן צורות שֶׁעַל הכלים הַמְכֻבָּדִין, או כלים בינוניים, שאינם מכובדים ואינם מבוזים, אֲסוּרִים. אבל הצורות שֶׁעַל הכלים הַמְבֻזִּין, כגון קדרות וכדומה, מֻתָּרִין, כיון שאינם נעשים לשם עבודה זרה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, שׁוֹחֵק – מפורר את אותן צורות אסורות וְזוֹרֶה את הפירורים לָרוּחַ, אוֹ שוחק אותם ומַטִיל את הפירורים לַיָּם [ואם מוליכם לים המלח, אינו צריך שחיקה]. אָמְרוּ לוֹ חכמים, אַף הוּא נַעֲשֶׂה זֶבֶל – אם זורה את הפירורים לרוח, נעשים אותם פירורים זבל המשביח את השדות, והדבר אסור, שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם.
