משנה ב: אֹכֶל פָּרוּד, אֵינוֹ מִצְטָרֵף, דִּבְרֵי רַבִּי דוֹסָא בֶּן הַרְכִּינַס. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מִצְטָרֵף. מְחַלְּלִין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי עַל אֳסִימוֹן, דִּבְרֵי רַבִּי דוֹסָא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין מְחַלְּלִין. מַטְבִּילִין יָדַיִם לַחַטָּאת, דִּבְרֵי רַבִּי דוֹסָא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אִם נִטְמְאוּ יָדָיו, נִטְמָא גוּפוֹ:
משנה ב: מאכל הנוגע בטומאה, אפילו אם המאכל בשיעור קטן ביותר, הרי הוא נטמא. אמנם, כדי שאותו מאכל טמא יטמא דבר אחר הנוגע בו יש צורך שיהיה במאכל שיעור כביצה. אֹכֶל פָּרוּד – ערימה של מאכלים שאין בכל אחד מהם שיעור כביצה, וכגון ערימה של שקדים, אך בכולם יחד יש שיעור של כביצה. אֵינוֹ מִצְטָרֵף להחשב כמאכל בשיעור כביצה המטמא אחרים, ולכן אם נטמאו האגוזים, ונגעו בטהרות, אין הטהרות נטמאים מהם, מאחר ובכל אגוז בפני עצמו אין שיעור כביצה, דִּבְרֵי רַבִּי דוֹסָא בֶּן הַרְכִּינַס. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מִצְטָרֵף.
נאמר בתורה לגבי אדם הנמצא רחוק מירושלים, ויש לו פירות מעשר שני, שדינם להאכל בירושלים (דברים יד כד-כה) "וְכִי יִרְבֶּה מִמְּךָ הַדֶּרֶךְ כִּי לֹא תוּכַל שְׂאֵתוֹ וגו' וְנָתַתָּה בַּכָּסֶף, וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ, וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקֶיךָ בּוֹ", מְחַלְּלִין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי גם עַל אֳסִימוֹן, שזהו מטבע העשוי בגודל של המטבעות שמשתמשים בהם, אך עדיין לא הטביעו בו צורה, ואף עליו ניתן לחלל מעשר שני דִּבְרֵי רַבִּי דוֹסָא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין מְחַלְּלִין, כיון שנאמר 'וצרת בכסף', ודרשו מלשון זו שיש צורך שיהיה החילול על כסף שיש לו צורה.
מן התורה אין טומאה לחצאין, אלא או שכל גופו של האדם טהור או שכולו טמא, אמנם חכמים עשו מעלה לגבי דברים מסוימים, ואמרו שהם מטמאים את הידים ואינם מטמאים את כל הגוף, והטבלת הידים מועילה לטהר את הידים מטומאה זו. משנתנו דנה עתה בטומאה זו: מַטְבִּילִין יָדַיִם לַחַטָּאת – מי שנגע במאכלים או משקים טמאים, שמן התורה אינם מטמאים את האדם כלל, ומדרבנן מטמאים הם את ידיו בלבד, די בכך שיטביל את ידיו כדי שיהיה טהור אפילו להזאת 'מי חטאת', והיינו אפר פרה אדומה, דִּבְרֵי רַבִּי דוֹסָא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אמנם לגבי תרומה די בנטילת ידים, ולגבי קדשים די בהטבלת הידים כדי לטהרם, אך לגבי הזאת מי חטאת החמירו חכמים יותר ואמרו שאִם נִטְמְאוּ יָדָיו, נִטְמָא כל גוּפוֹ, ורק לאחר שיטבול כל גופו, ייחשב כטהור גם לגבי הזאת מי חטאת.
