משנה ו: לְחָיַיִן שֶאָמְרוּ, גָּבְהָן עֲשָרָה טְפָחִים, וְרָחְבָּן וְעָבְיָן כָּל שֶׁהוּא. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, רָחְבָּן שְׁלשָׁה טְפָחִים:
לאחר שהתבארו דיני הקורה, מבארת משנתנו את דיני ה'לחי' המתירה את המבוי בטלטול: לְחָיַיִן שֶׁאָמְרוּ חכמים שמתירים את הטלטול במבוי, גָּבְהָן לפחות עֲשָׂרָה טְפָחִים, וְרָחְבָּן וְעָבְיָן אפילו כָּל שֶׁהוּא. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, רָחְבָּן שְׁלֹשָׁה טְפָחִים.
