משנה ז: אַמַּת הַמַּיִם שֶׁהִיא עוֹבֶרֶת בֶּחָצֵר, אֵין מְמַלְאִין הֵימֶנָּה בַשַּׁבָּת, אֶלָּא אִם כֵּן עָשׂוּ לָה מְחִיצָה גְבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים בַּכְּנִיסָה וּבַיְצִיאָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כֹּתֶל שֶׁעַל גַּבָּהּ תִּדּוֹן מִשּׁוּם מְחִיצָה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מַעֲשֶׂה בְאַמָּה שֶׁל אָבֵל שֶׁהָיוּ מְמַלְּאִין מִמֶּנָּה עַל פִּי זְקֵנִים בַּשַּׁבָּת. אָמְרוּ לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה בָהּ כַּשִּׁעוּר:
לאחר שהתבאר במשנה הקודמת דין בור מים העוברת בין שתי חצרות שלא עירבו, מבארת משנתנו את הדין של אמת מים העוברת בתוך חצר, ואפילו מעורבת: אַמַּת הַמַּיִם – תעלה של מים הבאה מן הנהר שֶׁהִיא עוֹבֶרֶת בֶּחָצֵר, ואף כשהיא עוברת ברשות היחיד [כגון שהחצר מעורבת] דין האמה ככרמלית, כיון שהמים שבה באים מכח הנהר, שהוא כרמלית, אֵין מְמַלְּאִין הֵימֶנָּה – ממנה מים בְּשַׁבָּת, שהרי אסרו חכמים לטלטל מכרמלית לרשות היחיד, אֶלָּא אִם כֵּן עָשׂוּ לָהּ [-לאמת המים] מְחִיצָּה גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים בַּכְּנִיסָה – במקום שבו המים נכנסים לחצר, וּבַיְּצִיאָה – במקום שבו המים יוצאים מן החצר, וצריכה המחיצה להיות בתוך כתלי אמת המים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כּוֹתֶל שֶׁעַל גַּבָּהּ – קיר החצר העומד מעל מקום אמת המים, תִּידּוֹן – יש להחשיבו מִשּׁוּם מְחִיצָּה, וכשיטתו לעיל לגבי בור שבין שתי חצרות, שאין צורך שתהא המחיצה בתוך הבור או נוגעת במים, אלא הכותל שבין החצרות נחשב מחיצה אף לענין זה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה כסיוע לשיטתו, מַעֲשֶׂה בְּאַמָּה – אמת המים שֶׁל העיר אָבֵל, שֶׁהָיוּ מְמַלְּאִין מִמֶּנָּה מַיִם עַל פִּי הוראת הזְקֵנִים [-החכמים] בְּשַׁבָּת. אָמְרוּ לוֹ, אין זו ראיה, כיון שטעם ההיתר שם היה מִפְּנֵי שֶׁלֹא הָיָה בָּהּ כְּשִׁיעוּר של כרמלית, והיינו עומק עשרה טפחים ורוחב ארבעה טפחים.
משנה ח: גְּזֻזְטְרָא שֶׁהִיא לְמַעְלָה מִן הַמַּיִם, אֵין מְמַלְאִין הֵימֶנָּה בַשַּׁבָּת, אֶלָּא אִם כֵּן עָשׂוּ לָה מְחִיצָה גְבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים, בֵּין מִלְמַעְלָה בֵּין מִלְמַטָה. וְכֵן שְׁתֵּי גְזֻזְטְרָאוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ. עָשׂוּ לָעֶלְיוֹנָה וְלֹא עָשׂוּ לַתַּחְתּוֹנָה, שְׁתֵּיהֶן אֲסוּרוֹת עַד שֶׁיְעָרֵבוּ: משנתנו עוסקת בבית שיוצאת ממנו גזוזטרא מעל גבי נהר, מהם האופנים שבהם מותר לשאוב מים לתוך הבית: גְּזוּזְטְרָא – כמין לוח הבולט מהבית, שֶׁהִיא נמצאת לְמַעְלָה מִן הַמַּיִם, כגון שהבית בנוי על שפת הנהר ממש, ויש נקב בגזוזטרא, ודרך הנקב הזה שואבים מים מהנהר, ושופכים לתוכו מים מלוכלכים, אֵין מְמַלְּאִין הֵימֶנָּה מים בְּשַׁבָּת, כיון שאין מחיצות סביב הנקב וממילא המים שתחתיו דינם כנמצאים בכרמלית, ואסור לטלטל את המים מכרמלית לרשות היחיד, אֶלָּא אִם כֵּן עָשׂוּ לָהּ מְחִיצָּה גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים, סביב הנקב, ויש במקום המוקף במחיצות ארבעה טפחים על ארבעה טפחים, בֵּין שעשאוה מִלְּמַעְלָה, מעל הגזוזטרא, בֵּין שעשאוה מִלְּמַטָּה, תחת הגזוזטרא אף על פי שאין המחיצות מגיעות עד המים.
וְכֵן שְׁתֵּי גְּזוּזְטְרָאוֹת הבנויות זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ, ולא עירבו אלו עם אלו, אם הדרים למעלה והדרים למטה עָשׂוּ ביחד נקב המוקף במחיצות לָעֶלְיוֹנָה, וְלֹא עָשׂוּ לַתַּחְתּוֹנָה, שְׁתֵּיהֶן אֲסוּרוֹת, למלאות דרך הנקב שבעליונה, כיון שלא עירבו ביניהם הרי בני התחתונה אוסרים על העליונה [אף על פי שאין תשמישן בנקב זה נוח כל כך, וכל שכן אם עשו רק לתחתונה ולא עשו לעליונה, שבני העליונה אוסרים על התחתונה שהרי משתמשים בו בקלות], עַד שֶׁיְּעָרְבוּ בני שתי הגזוזטראות יחד, והרי הם כרשות אחת [והוא הדין אם עשו לשתיהן מחיצות, לעליונה ולתחתונה, ששניהם מותרים לשאוב כל אחד משלו כיון שאז כל אחת הסתלקה מחברתה].
