משנה ה: הַמֵּדֵל בַּגְּפָנִים, כְּשֵׁם שֶׁהוּא מֵדֵל בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ, כֵּן הוּא מֵדֵל בְּשֶׁל עֲנִיִּים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, בְּשֶׁלּוֹ הוּא רַשַּׁאי, וְאֵינוֹ רַשַּׁאי בְּשֶׁל עֲנִיִּים:
משנה ה: הַמֵּדֵל בַּגְּפָנִים – המדלל את עצי הגפן שבשדהו, על ידי שעוקר חלק מהענפים והאשכולות הצומחים בצפיפות, והנשארים משביחים יותר [ויש מפרשים שעוקר חלק מהעצים עצמם], כְּשֵׁם שֶׁהוּא מֵדֵל בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ, כֵּן הוּא מֵדֵל בְּשֶׁל עֲנִיִּים, שהם 'עוללות', השייכות לעניים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה, כיון שהוא סובר שהעניים נחשבים כ'שותפים' של בעל השדה, וכשם שאדם שיש לו שותף בשדה רשאי לדלל בשלו ובשל שותפו, כך בעל השדה רשאי לדלל גם את חלק העניים. רַבִּי מֵאִיר חולק ואוֹמֵר, רק בְּשֶׁלּוֹ הוּא רַשַּׁאי, וְאֵינוֹ רַשַּׁאי לדלל בְּשֶׁל עֲנִיִּים, כיון שהוא סובר שהעניים נחשבים כמו אדם הקונה חלק מעצי הגפן, שאין המוכר רשאי לדלל את חלקו, וכך אין בעל השדה רשאי לדלל את חלק העניים שבשדהו.
