משנה ז: כֶּרֶם שֶׁכֻּלּוֹ עוֹלְלוֹת, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, לְבַעַל הַבָּיִת. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, לָעֲנִיִּים. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, כִּי תִבְצֹר לֹא תְעוֹלֵל (דברים כד), אִם אֵין בָּצִיר, מִנַּיִן עוֹלְלוֹת. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא, וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל (ויקרא יט), אֲפִלּוּ כֻלּוֹ עוֹלְלוֹת, אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר כִּי תִבְצֹר לֹא תְעוֹלֵל, אֵין לָעֲנִיִּים בָּעוֹלְלוֹת קֹדֶם הַבָּצִיר:
משנה ז: כֶּרֶם שֶׁכֻּלּוֹ עוֹלְלוֹת, ואין בכל הכרם אשכולות שיש להם כתף ונטף, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הכרם כולו לְבַעַל הַבָּיִת. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, הכרם כולו לָעֲנִיִּים. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בביאור טעמו, הרי נאמר בפסוק 'כִּי תִבְצֹר לֹא תְעוֹלֵל', אִם אֵין בָּצִיר, כיון שאין כאן אשכולות של בעל הבית, מִנַּיִן עוֹלְלוֹת, ושיעור 'בציר' הוא לכל הפחות שלשה אשכולות העושים רביעית יין. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא, הרי נאמר 'וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל', ללמד שאֲפִלּוּ היה הכרם כֻלּוֹ עוֹלְלוֹת, הרי הוא לעניים, והמשיך רבי עקיבא והשיב לרבי אליעזר, אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר 'כִּי תִבְצֹר לֹא תְעוֹלֵל', ללמד שאֵין לָעֲנִיִּים זכות בָּעוֹלְלוֹת קֹדֶם הַבָּצִיר של בעל הבית. ואילו רבי אליעזר סובר שמהפסוק שהביא רבי עקיבא, 'וכרמך לא תעולל', יש לדרוש שלא יקטוף בעל הבית לעצמו את העוללות קודם הבציר.
