משנה ד: נֶאֱמָנִים עַל הַיָּרָק חַי, וְאֵין נֶאֱמָנִים עַל הַמְבֻשָּׁל, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה לוֹ דָּבָר מֻעָט, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בַּעַל הַבַּיִת לִהְיוֹת מוֹצִיא מִלְּפָסוֹ:
משנה ד: משנתנו ממשיכה לבאר על אלו דברים נאמנים העניים לומר שהם ממתנות עניים, ופטורים מתרומות ומעשרות: נֶאֱמָנִים העניים עַל הַיָּרָק כשהוא חַי, וְאֵין נֶאֱמָנִים עַל הַמְבֻשָּׁל, כיון שאין דרך לתת מתנות עניים מירקות מבושלים, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה לוֹ דָּבָר מֻעָט, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בַּעַל הַבַּיִת לִהְיוֹת מוֹצִיא מִלְּפָסוֹ, כלומר, לפעמים שוכח בעל הבית להפריש מעשר עני, ומפריש מן המבושל:
