מסכת פסחים, פרק י, משנה ב

משנה ב: מָזְגוּ לוֹ כוֹס רִאשׁוֹן, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם, וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן, וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם:
מָזְגוּ לוֹ לאדם כוֹס רִאשׁוֹן של יין כדי לקדש עליו, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מְבָרֵךְ תחילה עַל הַיּוֹם, כלומר ברכת הקידוש של חג הפסח, וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן ברכת בורא פרי הגפן, וטעמם, שכשם שתחילה נכנס החג ואחר כך בא זמן הקידוש, כך יש להקדים את ברכת היום לברכת היין. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מְבָרֵךְ תחילה עַל הַיַּיִן, וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם, כיון שהיין הוא הגורם לקידוש, שהרי מי שאין לו יין אינו יכול לקדש.