משנה ה: הַמְקַדֵּשׁ אֶת הָאִשָּׁה עַל מְנָת שֶׁאֵין עָלֶיהָ נְדָרִים וְנִמְצְאוּ עָלֶיהָ נְדָרִים, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. כְּנָסָהּ סְתָם וְנִמְצְאוּ עָלֶיהָ נְדָרִים, תֵּצֵא שֶׁלֹּא בַכְּתֻבָּה. עַל מְנָת שֶׁאֵין עָלֶיהָ מוּמִין וְנִמְצְאוּ בָה מוּמִין, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. כְּנָסָה סְתָם וְנִמְצְאוּ בָהּ מוּמִין, תֵּצֵא שֶׁלֹא בַכְּתֻבָּה. כָל הַמּוּמִין הַפּוֹסְלִים בַּכֹּהֲנִים, פּוֹסְלִין בַּנָּשִׁים:
הַמְקַדֵּשׁ אֶת הָאִשָּׁה, ואומר לה שיחולו הקדושין עַל מְנָת שֶׁאֵין עָלֶיהָ נְדָרִים – שלא נדרה נדרים שדרך אדם להקפיד עליהם, כגון שלא תאכל בשר, שלא תשתה יין או שלא תתקשט בבגדים נאים, וְנִמְצְאוּ עָלֶיהָ נְדָרִים – ולאחר הקדושין התברר שנדרה נדרים אלו, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת, שהרי לא התקיים תנאו.
כְּנָסָהּ סְתָם – נשא אדם אשה ללא כל תנאי, וְנִמְצְאוּ עָלֶיהָ נְדָרִים מעין אלו, שלא תאכל בשר או שלא תתקשט, תֵּצֵא שֶׁלֹּא בִכְּתֻבָּה – רשאי לגרשה בלא נתינת כתובה, כיון שדרך בני אדם להקפיד על דברים אלו, והטעתו בכך שלא אמרה לו זאת קודם לכן, אמנם כיון שהדבר ספק, ויתכן שבתחילה מחל על כך, צריכה גט מספק [ורק את הכתובה, שזו הוצאת ממון, אינה מקבלת מספק].
קידש אדם אשה עַל מְנָת שֶׁאֵין עָלֶיהָ מוּמִין, וְנִמְצְאוּ בָה מוּמִין, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. כְּנָסָה סְתָם, ללא תנאי מפורש, וְנִמְצְאוּ בָהּ מוּמִין, תֵּצֵא שֶׁלֹא בִכְּתֻבָּה, כיון שהטעתו בכך שלא אמרה לו זאת מתחילה, ומכל מקום צריכה גט מספק, שמא מחל בתחילה.
ומבארת המשנה אילו דברים נחשבים 'מום' לגבי דין זה, כָל הַמּוּמִין הַפּוֹסְלִים בַּכֹּהֲנִים, כמפורט במסכת בכורות (פרק ז), 'פּוֹסְלִין' בַּנָּשִׁים, כלומר נחשבים מום לענין זה שמפסידה האשה את כתובתה.
