משנה ב: הָאוֹמֵר לָאִשָּׁה הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי עַל מְנָת שֶׁאֶתֶּן לָךְ מָאתַיִם זוּז, הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת וְהוּא יִתֵּן. עַל מְנָת שֶׁאֶתֶּן לָךְ מִכָּאן וְעַד שְׁלשִׁים יוֹם, נָתַן לָהּ בְּתוֹךְ שְׁלשִׁים, מְקֻדֶּשֶׁת. וְאִם לָאו, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. עַל מְנָת שֶׁיֶּשׁ לִי מָאתַיִם זוּז, הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת וְיֶשׁ לוֹ. עַל מְנָת שֶׁאַרְאֵךְ מָאתַיִם זוּז, הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת וְיַרְאֶה לָהּ. וְאִם הֶרְאָהּ עַל הַשֻּׁלְחָן, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת:
הָאוֹמֵר לָאִשָּׁה 'הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי עַל מְנָת שֶׁאֶתֶּן לָךְ מָאתַיִם זוּז', הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת, וְהוּא יִתֵּן – ובלבד שאכן יקיים את תנאו ויתן לה מאתים זוז, ואז תהא מקודשת למפרע מעת מעשה הקדושין.
אמר לה 'הרי את מקודשת לי עַל מְנָת שֶׁאֶתֶּן לָךְ מאתים זוז מִכָּאן וְעַד שְׁלשִׁים יוֹם', אם קיים את תנאו ונָתַן לָהּ בְּתוֹךְ שְׁלשִׁים, הרי היא מְקֻדֶּשֶׁת. וְאִם לָאו, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. המקדש אשה עַל מְנָת שֶׁיֶּשׁ לִי מָאתַיִם זוּז, הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת, וּבתנאי שאכן יֶשׁ לוֹ מאתים זוז.
המקדש אשה עַל מְנָת שֶׁאַרְאֵךְ מָאתַיִם זוּז, הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת, וּבתנאי שאכן יַרְאֶה לָהּ מאתים זוז השייכים לו, שבודאי זו היתה כוונת דבריו, וְאִם הֶרְאָהּ עַל הַשֻּׁלְחָן מאתים זוז שאינם שלו, אף שהם מופקדים בידו לסחור בהם, ומרויח על ידם ממון לעצמו, כיון שאינם שלו ממש, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת.
