משנה י: הָאוֹמֵר לָאִשָּׁה קִדַּשְׁתִּיךְ וְהִיא אוֹמֶרֶת לֹא קִדַּשְׁתַּנִי, הוּא אָסוּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ וְהִיא מֻתֶּרֶת בִּקְרוֹבָיו. הִיא אוֹמֶרֶת קִדַּשְׁתַּנִי וְהוּא אוֹמֵר לֹא קִדַּשְׁתִּיךְ, הוּא מֻתָּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ וְהִיא אֲסוּרָה בִקְרוֹבָיו. קִדַּשְׁתִּיךְ, וְהִיא אוֹמֶרֶת לֹא קִדַּשְׁתָּ אֶלָּא בִתִּי, הוּא אָסוּר בִּקְרוֹבוֹת גְּדוֹלָה, וּגְדוֹלָה מֻתֶּרֶת בִּקְרובָיו. הוּא מֻתָּר בִּקְרוֹבוֹת קְטַנָּה, וּקְטַנָּה מֻתֶּרֶת בִּקְרוֹבָיו:
משנה יא: קִדַּשְׁתִּי אֶת בִּתֵּךְ וְהִיא אוֹמֶרֶת לֹא קִדַּשְׁתָּ אֶלָּא אוֹתִי, הוּא אָסוּר בִּקְרוֹבוֹת קְטַנָּה וּקְטַנָּה מֻתֶּרֶת בִּקְרוֹבָיו, הוּא מֻתָּר בִּקְרוֹבוֹת גְּדוֹלָה וּגְדוֹלָה אֲסוּרָה בִקְרוֹבָיו:
להבנת המשניות שלפנינו, יש להקדים שאף שאין נאמנות לאדם אחד בעניני נישואין, מכל מקום לגבי עצמו נאמן האדם לחומרא, לאסור את עצמו בדברים, אף שאין לנו ראיה שאכן הוא אסור בהם, ואילו לגבי אחרים אין לו כל נאמנות בדברים אלו.
משנה י: אדם הָאוֹמֵר לָאִשָּׁה 'קִדַּשְׁתִּיךְ', וְהִיא מכחישה ואוֹמֶרֶת 'לֹא קִדַּשְׁתַּנִי', הוּא אָסוּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ, כגון אחותה ואמה, ואפילו אם יתן לה גט, כדין אחות אשתו ואם אשתו האסורות עליו אף לאחר גירושין, כיון שהוא נאמן לאוסרן על עצמו בדבריו, וְאילו הִיא מֻתֶּרֶת בִּקְרוֹבָיו, כגון אחיו או אביו, כיון שלדבריה לא התקדשה לו מעולם, ואין הוא נאמן לאוסרה.
אופן נוסף: הִיא אוֹמֶרֶת 'קִדַּשְׁתַּנִי', וְהוּא אוֹמֵר 'לֹא קִדַּשְׁתִּיךְ', הוּא מֻתָּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ, כיון שאינה נאמנת לאוסרו, וְהִיא אֲסוּרָה בִקְרוֹבָיו, ואפילו לאחר שיגרשנה או ימות, כיון שנאמנת לאוסרם על עצמה.
האומר לאשה 'קִדַּשְׁתִּיךְ', וְהִיא אוֹמֶרֶת 'לֹא קִדַּשְׁתָּ אֶלָּא את בִתִּי', הוּא אָסוּר בִּקְרוֹבוֹת גְּדוֹלָה – האם, כיון שלדבריו היתה מקודשת לו, וּגְדוֹלָה מֻתֶּרֶת בִּקְרובָיו, כיון שהכחישתו. הוּא מֻתָּר בִּקְרוֹבוֹת קְטַנָּה – הבת, שהרי מעולם לא אמר שקידשה, וְאף הקְטַנָּה מֻתֶּרֶת בִּקְרוֹבָיו, כיון שלא אסרתם עליה, ואף שלדברי אמה היא התקדשה לו ואסורה בקרוביו, אין האם נאמנת לגבי בתה.
משנה יא: אמר 'קִדַּשְׁתִּי אֶת בִּתֵּךְ', וְהִיא אוֹמֶרֶת 'לֹא קִדַּשְׁתָּ אֶלָּא אוֹתִי', הוּא אָסוּר בִּקְרוֹבוֹת קְטַנָּה, שהרי לדבריו קידשה, ונאסרו עליו קרובותיה, וּקְטַנָּה מֻתֶּרֶת בִּקְרוֹבָיו, שאינו נאמן לאוסרם עליה. הוּא מֻתָּר בִּקְרוֹבוֹת גְּדוֹלָה, שהרי לא אמר שקידשה, וּגְדוֹלָה אֲסוּרָה בִקְרוֹבָיו, שאסרתם על עצמה באומרה שהתקדשה לו.
