משנה יא: אִשָּׁה נָשָׂאתִי בִּמְדִינַת הַיָּם הֲרֵי הִיא זוֹ וְאֵלּוּ בָנֶיהָ, מֵבִיא רְאָיָה עַל הָאִשָּׁה וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה עַל הַבָּנִים. מֵתָה וְאֵלּוּ בָנֶיהָ, צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה עַל הָאִשָּׁה וְעַל הַבָּנִים:
משנתנו מבארת את דינו של אדם הבא ממדינת הים, ועמו אשה ובנים, אימתי הוא נאמן על כשרותם:
אדם שהלך למדינת הים כשאינו נשוי, וחוזר משם עם אשה ובנים, ואומר, אִשָּׁה נָשָׂאתִי בִּמְדִינַת הַיָּם, הֲרֵי הִיא זוֹ, וְאֵלּוּ בָנֶיהָ, מֵבִיא רְאָיָה עַל הָאִשָּׁה שהיא מיוחסת, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה עַל הַבָּנִים, והיינו בבנים קטנים הכרוכים אחריה. אך אם בא רק עם ילדים, ואומר שאשתו מֵתָה וְאֵלּוּ בָנֶיהָ, צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה עַל הָאִשָּׁה שהיתה מיוחסת, וְעַל הַבָּנִים, שהם בניה של אותה אשה מיוחסת.
