פרק ב, משנה א: קֵן סְתוּמָה שֶׁפָּרַח מִמֶּנָּה גוֹזָל לָאֲוִיר, אוֹ שֶׁפָּרַח לְבֵין הַמֵּתוֹת, אוֹ שֶׁמֵּת אֶחָד מֶהֶן, יִקַּח זוּג לַשֵּׁנִי. פָּרַח לְבֵין הַקְּרֵבוֹת, פָּסוּל וּפוֹסֵל אֶחָדּ כְּנֶגְדּוֹ, שֶׁהַגּוֹזָל הַפּוֹרֵחַ, פָּסוּל וּפוֹסֵל אֶחָד כְּנֶגְדּוֹ:
פרק ב, משנה א: קֵן סְתוּמָה – קן של שני גוזלים שעדיין לא נקבע מי מהם יהיה לעולה ומי מהם יהיה לחטאת, שֶׁפָּרַח מִמֶּנָּה גוֹזָל לָאֲוִיר, ונשאר גוזל אחד שעדיין לא נקבע שמו לעולה או לחטאת, אוֹ שֶׁפָּרַח גוזל אחד מהקן לְבֵין הַמֵּתוֹת – לבין הקינים שהגוזלים שלהם אינם ראויים להקרבה ודינם למות [כמו האופן שהובא לעיל פ"א מ"א], אוֹ שֶׁמֵּת אֶחָד מֶהֵן, ונשאר גוזל אחד, יִקַּח זוּג לַשֵּׁנִי, ויקבע להם שמות, אחד לעולה ואחד לחטאת [וכל שכן שאם היתה זו קן מפורשת, שכבר נקבע שמם לחטאת ולעולה, ופרח אחד מהם, שנוטל זוג לגוזל הנשאר וקובע לו שם כפי שהיה הגוזל שפרח. והחידוש במשנה הוא שאפילו שהיתה זו קן סתומה שעדיין לא נקבעו שמותיהם, אין אומרים שהם תלויים זה בזה ואם אחד מהם איננו אי אפשר להקריב את השני, אלא הגוזל הנשאר כשר, ונוטלים זוג לנשאר ומקריבים את שניהם].
פָּרַח אחד הגוזלים לְבֵין הַקְּרֵבוֹת – לבין הקינים הראויים להקרבה, וכגון שהיו שני קינים לאשה אחת ושני קינים לאשה אחרת, ופרח גוזל מבין הקינים של האחת אל בין הקינים של האחרת, ונמצא שלאחת מהן יש שלשה גוזלים ולחברתה חמשה גוזלים, פָּסוּל הגוזל הפורח בעצמו [ונמצא שלאשה שיש עתה חמשה גוזלים יש אחד פסול וארבעה כשרים], וּפוֹסֵל אֶחָד כְּנֶגְדּוֹ – הוא פוסל גוזל נוסף מהקינים שמהם פרח, [ונמצא שלאשה שיש שלשה גוזלים, יש רק שנים כשרים ואחד פסול], כיון שֶׁהַגּוֹזָל הַפּוֹרֵחַ מקן הראוי להקרבה לקן אחר הראוי להקרבה, פָּסוּל בעצמו, וּפוֹסֵל אֶחָד כְּנֶגְדּוֹ, והטעם לכך, והדוגמאות לכך, יבוארו במשנה הבאה.
