משנה ז: אָב וּבְנוֹ שֶׁרָאוּ אֶת הַחֹדֶשׁ, יֵלֵכוּ. לֹא שֶׁמִּצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה, אֶלָּא שֶׁאִם יִפָּסֵל אֶחָד מֵהֶן, יִצְטָרֵף הַשֵּׁנִי עִם אַחֵר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אָב וּבְנוֹ וְכָל הַקְּרוֹבִין, כְּשֵׁרִין לְעֵדוּת הַחֹדֶשׁ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, מַעֲשֶׂה בְטוֹבִיָּה הָרוֹפֵא, שֶׁרָאָה אֶת הַחֹדֶשׁ בִּירוּשָׁלַיִם, הוּא וּבְנוֹ וְעַבְדּוֹ מְשֻׁחְרָר, וְקִבְּלוּ הַכֹּהֲנִים אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ, וּפָסְלוּ אֶת עַבְדּוֹ. וּכְשֶׁבָּאוּ לִפְנֵי בֵית דִּין, קִבְּלוּ אוֹתוֹ וְאֶת עַבְדּוֹ, וּפָסְלוּ אֶת בְּנוֹ:
משנתנו דנה בקרובים הבאים להעיד יחד על ראיית הירח: אָב וּבְנוֹ שֶׁרָאוּ אֶת הַחֹדֶשׁ – את מולד הירח, יֵלֵכוּ לירושלים להעיד על כך, ולֹא שֶׁמִּצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה, שהרי הם קרובים, וקרובים אינם נאמנים להעיד יחד, אֶלָּא כדי שיוכל אחד מהם להצטרף עם עד אחר שיבוא לירושלים ויעיד על ראיית החודש, והטעם שהולכים שניהם ואין די בהליכת אחד מהם, כדי שֶׁאִם יִפָּסֵל אֶחָד מֵהֶן, יִצְטָרֵף הַשֵּׁנִי עִם אַחֵר. רַבִּי שִׁמְעוֹן חולק ואוֹמֵר, אָב וּבְנוֹ, וְכן כָּל הַקְּרוֹבִין, כְּשֵׁרִין לְעֵדוּת הַחֹדֶשׁ, שהרי אמר הקדוש ברוך הוא למשה ואהרן 'החדש הזה לכם ראש חדשים', ומלשון 'לכם' יש ללמוד שאף שניכם יכולים להעיד עדות החודש, אף שאתם אחים וקרובים זה לזה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, מַעֲשֶׂה היה בְטוֹבִיָּה הָרוֹפֵא, שֶׁרָאָה אֶת הַחֹדֶשׁ בִּירוּשָׁלַיִם, הוּא וּבְנוֹ וְעַבְדּוֹ מְשֻׁחְרָר, וְקִבְּלוּ הַכֹּהֲנִים – בית דין של כהנים שהיה בבית המקדש אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ, וכדעת רבי שמעון שקרובים כשרים לעדות החודש, וּפָסְלוּ אֶת עַבְדּוֹ המשוחרר, כיון שסברו שיש לדרוש מלשון 'לכם' שרק מיוחסים כמותכם כשרים לעדות זו, ולא גרים [ועבד משוחרר נחשב כגר]. וּכְשֶׁבָּאוּ לִפְנֵי בֵית דִּין שישבו בלשכת הגזית, שהם המכריעים את קבלת עדות ראיית החודש, קִבְּלוּ אוֹתוֹ וְאֶת עַבְדּוֹ המשוחרר, כיון שהם סברו שאין עדות זו צריכה דוקא מיוחסים, וּפָסְלוּ אֶת בְּנוֹ מלהעיד יחד עם אביו, כיון שהם סוברים שקרובים פסולים לעדות זו של ראיית הלבנה.
