משנה ו: כֵּיצַד בּוֹדְקִין אֶת הָעֵדִים, זוּג שֶׁבָּא רִאשׁוֹן, בּוֹדְקִין אוֹתוֹ רִאשׁוֹן. וּמַכְנִיסִין אֶת הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן וְאוֹמְרִים לוֹ אֱמֹר, כֵּיצַד רָאִיתָ אֶת הַלְּבָנָה, לִפְנֵי הַחַמָּה אוֹ לְאַחַר הַחַמָּה, לִצְפוֹנָהּ אוֹ לִדְרוֹמָהּ, כַּמָּה הָיָה גָבוֹהַּ וּלְאַיִן הָיָה נוֹטֶה, וְכַמָּה הָיָה רָחָב. אִם אָמַר לִפְנֵי הַחַמָּה, לֹא אַמַר כְּלוּם. וְאַחַר כָךְ הָיוּ מַכְנִיסִים אֶת הַשֵּׁנִי וּבוֹדְקִין אוֹתוֹ. אִם נִמְצְאוּ דִבְרֵיהֶם מְכֻוָּנִים, עֵדוּתָן קַיָּמֶת. וּשְׁאָר כָּל הַזּוּגוֹת שׁוֹאֲלִין אוֹתָם רָאשֵׁי דְבָרִים, לֹא שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לָהֶן, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצְאוּ בְּפַחֵי נֶפֶשׁ, בִּשְׁבִיל שֶׁיְּהוּ רְגִילִים לָבֹא:
משנתנו מבארת את אופן קבלת עדות החודש: כֵּיצַד בּוֹדְקִין אֶת הָעֵדִים, זוּג שֶׁבָּא רִאשׁוֹן, בּוֹדְקִין אוֹתוֹ רִאשׁוֹן. וּמַכְנִיסִין אֶת העד הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן לבדו לפני הדיינים, וְאוֹמְרִים לוֹ, אֱמֹר, כֵּיצַד רָאִיתָ אֶת הַלְּבָנָה, לִפְנֵי הַחַמָּה אוֹ לְאַחַר הַחַמָּה – האם הצד הפגום של הלבנה היה פונה לכיוון החמה או לא, לִצְפוֹנָהּ של החמה אוֹ לִדְרוֹמָהּ, כַּמָּה הָיָה הירח גָבוֹהַּ מן הארץ לפי ראות עיניכם, וּלְאַיִן הָיָה הירח נוֹטֶה, כלומר, קצוותיו הפגומים של הירח, לאיזה צד היו נוטים, וְכַמָּה הָיָה הירח נראה רָחָב לפי ראות עיניכם. אִם אָמַר העד שהיה הירח לִפְנֵי הַחַמָּה, לֹא אָמַר כְּלוּם, שבודאי הוא משקר, שהרי האור של הלבנה בא מהחמה, ולכן לעולם הצד המואר פונה לשמש, והצד ה'פגום', החשוך, אינו פונה לשמש. וְאַחַר כָךְ הָיוּ מַכְנִיסִים אֶת העד הַשֵּׁנִי וּבוֹדְקִין אוֹתוֹ באותן שאלות ששאלו את העד הראשון. אִם נִמְצְאוּ דִבְרֵיהֶם מְכֻוָּנִים – מתאימים זה לזה, עֵדוּתָן קַיָּמֶת, ומקדשים את החודש על פי ראייתם. וּשְׁאָר כָּל הַזּוּגוֹת של העדים שׁוֹאֲלִין אוֹתָם רק רָאשֵׁי דְבָרִים – שאלות קצרות וכלליות, ולֹא שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לָהֶן, לשאר זוגות עדים, שהרי כבר קידשו את החודש על פי הזוג הראשון, אֶלָּא היו שואלים אותם שאלות אלו רק כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצְאוּ בְּפַחֵי נֶפֶשׁ – בצער ובעצבות, על שלא היו צריכים להם ובאו בחינם, ועשו כן בִּשְׁבִיל שֶׁיְּהוּ רְגִילִים לָבֹא תמיד.
