משנה ב: מְזַבְּלִין וּמְעַדְּרִין בַּמִּקְשָׁאוֹת וּבַמִּדְלָעוֹת עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְכֵן בְּבֵית הַשְּׁלָחִין. מְיַבְּלִין, מְפָרְקִין, מְאַבְּקִין, מְעַשְּׁנִין, עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אַף נוֹטֵל הוּא אֶת הֶעָלֶה מִן הָאֶשְׁכּוֹל בַּשְּׁבִיעִית:
משנה ב: מְזַבְּלִין את הקרקע, וּמְעַדְּרִין [-חופרים סביב מקום צמיחת הפירות] בַּמִּקְשָׁאוֹת וּבַמִּדְלָעוֹת, עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה של שביעית, כיון שכל דבר שהוא לצורך שישית, מותר, וְכֵן בְּבֵית הַשְּׁלָחִין, שזו שדה שאין די לה במי הגשמים, אלא יש להוסיף ולהשקותה, מותר לעדור בה בשנה השישית. מְיַבְּלִין – נוטלים את ה'יבלות' מהעצים, מְפָרְקִין את העלים מעל האילן, להקל מעליו, מְאַבְּקִין – מכסים באבק את השורשים המגולים, מְעַשְּׁנִין – מעלים עשן תחת האילן כדי להמית את התולעים שבו, עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה של שביעית, כיון שכל העבודות הללו אסורות רק מדרבנן, ולא גזרו לאוסרם בשנה השישית. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אַף נוֹטֵל הוּא אֶת הֶעָלֶה מִן הָאֶשְׁכּוֹל בַּשְּׁבִיעִית עצמה, ולא רק בשישית, כיון שאין דבר זה משביח את האילן, אלא רק שומר על הפרי, שלא יתקלקל.
