משנה ג: מְסַקְּלִין עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה. מְקַרְסְמִין, מְזָרְדִין, מְפַסְּלִין, עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, כְּזֵרוּדָהּ וּכְפִסּוּלָהּ שֶׁל חֲמִשִּׁית, כָּךְ שֶׁל שִׁשִּׁית. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כָּל זְמַן שֶׁאֲנִי רַשַּׁאי בַּעֲבוֹדַת הָאִילָן, רַשַּׁאי אֲנִי בְּפִסּוּלוֹ:
משנה ג: מְסַקְּלִין [-מסירים את האבנים מהשדה] עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה של שביעית. מְקַרְסְמִין – חותכים וכורתים את הענפים היבשים, מְזָרְדִין – קוצצים את הענפים הלחים, כשהם מרובים יותר מידי, מְפַסְּלִין – מסירים את הפסולת מהאילן, עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, כְּזֵרוּדָהּ וּכְפִסּוּלָהּ שֶׁל חֲמִשִּׁית, שנעשית בשישית, כָּךְ זירודה ופיסולה שֶׁל שִׁשִּׁית נעשית אפילו בשביעית. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כָּל זְמַן שֶׁאֲנִי רַשַּׁאי בַּעֲבוֹדַת הָאִילָן בשנה השישית, והיינו עד העצרת, רַשַּׁאי אֲנִי בְּפִסּוּלוֹ וזירודו, אך לא לאחר מכן, אמנם לגבי סיקול האבנים מודה רבי שמעון שהם מותרים בכל השנה השישית, עד ערב ראש השנה.
