משנה ה: סָכִין אֶת הַפַּגִּים וּמְנַקְּבִים אוֹתָם, עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה. פַּגֵּי עֶרֶב שְׁבִיעִית שֶׁנִּכְנְסוּ לַשְּׁבִיעִית, וְשֶׁל שְׁבִיעִית שֶׁיָּצְאוּ לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, לֹא סָכִין וְלֹא מְנַקְּבִין אוֹתָן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לָסוּךְ, אֵינָן סָכִין, מִפְּנֵי שֶׁהִיא עֲבוֹדָה. מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לָסוּךְ, סָכִין. רַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר בָּאִילָן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא רַשַּׁאי בַּעֲבוֹדַת הָאִילָן:
משנה ה: סָכִין אֶת הַפַּגִּים – פירות שעדיין לא נגמרה הבשלתם, סכים אותם בשמן בעודם מחוברים לעץ, כדי למהר את הבשלתם, וּמְנַקְּבִים אוֹתָם ומניחים בנקבים שמן, עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה של שביעית.
פַּגֵּי עֶרֶב שְׁבִיעִית שֶׁנִּכְנְסוּ לַשְּׁבִיעִית – פירות שאין הבשלתם מסתיימת עד תשרי של השנה השביעית, וְשֶׁל שְׁבִיעִית שֶׁיָּצְאוּ לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, לֹא סָכִין וְלֹא מְנַקְּבִין אוֹתָן אפילו בשישית, כיון שלא תסתיים הבשלתם עד שביעית. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לָסוּךְ, אֵינָן סָכִין, מִפְּנֵי שֶׁהִיא עֲבוֹדָה. מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לָסוּךְ, אין הסיכה נראית כעבודה, ולכן סָכִין. רַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר בָּאִילָן, כשהוא מלא בפירות של שביעית שיצאו למוצאי שביעית, אף שהפירות עצמם קדושים בקדושת שביעית, מִפְּנֵי שֶׁהוּא רַשַּׁאי לעסוק בַּעֲבוֹדַת הָאִילָן:
