משנה ו: הַמְזַנֵּב בִּגְפָנִים וְהַקּוֹצֵץ קָנִים, רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, יַרְחִיק טֶפַח. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, קוֹצֵץ כְּדַרְכּוֹ, בַּקַּרְדֹּם אוֹ בַמַּגָּל, וּבַמְּגֵרָה, וּבְכָל מַה שֶׁיִּרְצֶה. אִילָן שֶׁנִּפְשַׁח, קוֹשְׁרִין אוֹתוֹ בַּשְּׁבִיעִית, לֹא שֶׁיַּעֲלֶה, אֶלָּא שֶׁלֹּא יוֹסִיף:
משנה ו: הַמְזַנֵּב בִּגְפָנִים – החותך את זנבות הגפנים, והם הענפים שבצידי הגזע, שכדי שיתעבה הגזע ויגדל ויגבר כוחו, וְהַקּוֹצֵץ קָנִים כדי שיתעבו ויוסיף כוחם, רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, יַרְחִיק טֶפַח מן הקרקע, ולא יקצוץ את הענפים שבתוך טפח לקרקע, ובאופן זה אין הדבר נראה כעבודת הקרקע. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, קוֹצֵץ כְּדַרְכּוֹ, ואינו צריך להרחיק טפח, וקוצץ בַּקַּרְדֹּם אוֹ בַמַּגָּל, וּבַמְּגֵרָה, וּבְכָל מַה שֶׁיִּרְצֶה. אִילָן שֶׁנִּפְשַׁח – שנסדק, קוֹשְׁרִין אוֹתוֹ בַּשְּׁבִיעִית, לֹא שֶׁיַּעֲלֶה – לא כדי שיתדבקו הסדקים, אֶלָּא כדי שֶׁלֹּא יוֹסִיף: