משנה ד: לוּף שֶׁל עֶרֶב שְׁבִיעִית שֶׁנִכְנַס לַשְּׁבִיעִית, וְכֵן בְּצָלִים הַקֵּיצוֹנִים, וְכֵן פּוּאָה שֶׁל עִדִּית, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, עוֹקְרִין אוֹתָן בְּמַאֲרוּפוֹת שֶׁל עֵץ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, בְּקַרְדֻּמּוֹת שֶׁל מַתָּכוֹת. וּמוֹדִים בְּפוּאָה שֶׁל צְלָעוֹת, שֶׁעוֹקְרִין אוֹתָהּ בְּקַרְדֻּמּוֹת שֶׁל מַתָּכוֹת:
משנה ד: לוּף שֶׁל עֶרֶב שְׁבִיעִית – שהושלמה צמיחתו בשנה השישית, שֶׁנִכְנַס לַשְּׁבִיעִית, ועדיין לא ליקטוהו, אך לא הוסיף לצמוח כלום בשנה השביעית, והוא מותר באכילה לכל אדם, וְכֵן בְּצָלִים הַקֵּיצוֹנִים – בצלים שנזרעו בקיץ, וְכֵן פּוּאָה – מין צבע שֶׁל שדה עִדִּית [-משובחת], בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, עוֹקְרִין אוֹתָן בְּמַאֲרוּפוֹת [-במעדרים] שֶׁל עֵץ, כיון שאם יעשה כן במעדרים של מתכת ייראה הדבר כאילו הוא מתקן את הקרקע, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, יכול לעוקרם אפילו בְּקַרְדֻּמּוֹת שֶׁל מַתָּכוֹת, ואין חוששים שייראה הדבר כעבודת הקרקע, ומכל מקום אף לדבריהם יש צורך בשינוי מועט, ולכן לא יעקור במארופות של מתכת, אלא רק בקרדומות של מתכת, שאין זהו דרך עקירתם. וּמוֹדִים בית שמאי לבית הלל בְּפוּאָה שֶׁל צְלָעוֹת – הגדלה בין הסלעים שבשדה, מקום שאין דרך לזרוע כלל, שֶׁעוֹקְרִין אוֹתָהּ אפילו בְּקַרְדֻּמּוֹת שֶׁל מַתָּכוֹת, כיון שאין חשש שייראה הדבר כעבודת הקרקע.
