רביעי
כ"ד שבט התשפ"ו
רביעי
כ"ד שבט התשפ"ו

חיפוש בארכיון

מסכת שביעית, פרק ו, משנה ב

משנה ב: עוֹשִׂין בְּתָלוּשׁ בְּסוּרְיָא, אֲבָל לֹא בִמְחֻבָּר. דָּשִׁים וְזוֹרִין וְדוֹרְכִין וּמְעַמְּרִין, אֲבָל לֹא קוֹצְרִין וְלֹא בוֹצְרִין וְלֹא מוֹסְקִים. כְּלָל אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, כָּל שֶׁכַּיּוֹצֵא בוֹ מֻתָּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עוֹשִׂין אוֹתוֹ בְּסוּרְיָא:

משנה ב: 'סוריא', והיא ארם נהריים וארם צובה, היא הארץ שכבש דוד המלך, ונחשבת היא כ'כיבוש יחיד', ולענין דינים מסוימים החשיבו אותה כארץ ישראל, ולדינים אחרים כחוץ לארץ. משנתנו מבארת את דינה של סוריא לגבי שביעית: עוֹשִׂין מלאכה בשביעית בְּתָלוּשׁ בְּסוּרְיָא, אפילו יחד עם בני אדם החשודים על השביעית, אֲבָל לֹא עושים מלאכות בִמְחֻבָּר, ואף שמעיקר הדין גם מלאכות אלו מותרות בסוריא, גזרו עליהם חכמים איסור, כדי שלא יעזבו בני אדם את ארץ ישראל בשנה השביעית וילכו להשתקע בסוריא. ומכל מקום התירו את המלאכות הנעשות בתלוש, כדי שימצאו עניי ארץ ישראל קצת רווח בסוריא, ולא יצטרכו ללכת לחוץ לארץ ממש.

מביאה המשנה דוגמאות למלאכות המותרות והאסורות בסוריא: דָּשִׁים את התבואה, וְזוֹרִין אותה לרוח, וְדוֹרְכִין ענבים בגת, וּמְעַמְּרִין את התבואה לעומרים, שכל אלו מלאכות הנעשות בתלוש, אֲבָל לֹא קוֹצְרִין את התבואה, וְלֹא בוֹצְרִין את הענבים, וְלֹא מוֹסְקִים את הזיתים, שכל אלו מלאכות הנעשות במחובר. כְּלָל אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, כָּל דבר שֶׁכַּיּוֹצֵא בוֹ מֻתָּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מן התורה, ואיסורו הוא רק מדברי סופרים, והיינו המלאכות הנעשות בתלוש, שאמרו חכמים שייעשו רק בדרך שינוי, עוֹשִׂין אוֹתוֹ בְּסוּרְיָא אפילו ללא שינוי.

https://2halachot.org/halacha/מסכת-ברכות-פרק-א-משנה-א