משנה י: וְעוֹד אָמְרוּ לְפָנָיו, אוֹמֵר הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, הָאוֹכֵל פַּת כּוּתִים כְּאוֹכֵל בְּשַׂר חֲזִיר. אָמַר לָהֶם, שְׁתֹקוּ, לֹא אוֹמַר לָכֶם מַה שֶּׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בּוֹ:
משנה י: וְעוֹד אָמְרוּ לְפָנָיו [-לפני רבי עקיבא], אוֹמֵר הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, הָאוֹכֵל פַּת כּוּתִים דינו כְּאוֹכֵל בְּשַׂר חֲזִיר, כלומר, שעונשו חמור ביותר, אך אין הכוונה שהם שוים זה לזה, שהרי האוכל בשר חזיר לוקה מלקות מדאורייתא, והאוכל פת כותים לוקה מלקות מרדות דרבנן. אָמַר לָהֶם רבי עקיבא, שְׁתֹקוּ, לֹא אוֹמַר לָכֶם מַה שֶּׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בּוֹ, שהיה מיקל בדבר ביותר.
