פרק ט, משנה א: הַפֵּגָם, וְהַיַּרְבּוּזִין הַשּׁוֹטִים, וְהַחֲלַגְלוֹגִית, כֻּסְבָּר שֶׁבֶּהָרִים, וְהַכַּרְפַּס שֶׁבַּנְּהָרוֹת, וְהַגַּרְגֵּר שֶׁל אֲפָר, פְּטוּרִין מִן הַמַּעַשְׂרוֹת, וְנִלְקָחִין מִכָּל אָדָם בַּשְּׁבִיעִית, שֶׁאֵין כַּיּוֹצֵא בָהֶם נִשְׁמָר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, סְפִיחֵי חַרְדָּל, מֻתָּרִין, שֶׁלֹּא נֶחְשְׁדוּ עֲלֵיהֶן עוֹבְרֵי עֲבֵרָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כָּל הַסְּפִיחִין מֻתָּרִין, חוּץ מִסְּפִיחֵי כְרוּב, שֶׁאֵין כַּיּוֹצֵא בָהֶם בְּיַרְקוֹת שָׂדֶה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כָּל הַסְּפִיחִין אֲסוּרִין:
פרק ט, משנה א: הַפֵּגָם [-מין עשב], וְהַיַּרְבּוּזִין הַשּׁוֹטִים, וְהַחֲלַגְלוֹגִית, כֻּסְבָּר שֶׁבֶּהָרִים [אך לא שבגינה], וְהַכַּרְפַּס שֶׁבַּנְּהָרוֹת [ולא שבגינה], וְהַגַּרְגֵּר שֶׁל אֲפָר – שגדל באחו, אך לא הגדל בגינה, פְּטוּרִין מִן הַמַּעַשְׂרוֹת, כיון שאין להם חשיבות אצל בעליהם, והם מפקירים אותם, והפקר פטור מן המעשרות, וְנִלְקָחִין מִכָּל אָדָם בַּשְּׁבִיעִית, ואפילו מעם הארץ, ואין חוששים שיבוא לאסוף מהם הרבה ולשומרם, כיון שֶׁאֵין כַּיּוֹצֵא בָהֶם נִשְׁמָר – אין דרך בני אדם לשומרם [אמנם כיון שהם קדושים בקדושת שביעית, וכשקונה אותם מעם הארץ נתפס הכסף שנותן לו בקדושת שביעית, אין קונים ממנו אלא מזון שלש סעודות ולא יותר, מחשש שישמור את המעות ולא ינהג בהם קדושת שביעית]. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, סְפִיחֵי חַרְדָּל, מֻתָּרִין, כיון שֶׁלֹּא נֶחְשְׁדוּ עֲלֵיהֶן עוֹבְרֵי עֲבֵרָה להביאם ממקום המשתמר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כָּל הַסְּפִיחִין [-ירקות שדה הגדלים מאליהם] מֻתָּרִין – מותר לקנותם מכל אדם בשביעית, כיון שבדרך כלל אינם באים מן השמור, חוּץ מִסְּפִיחֵי כְרוּב, שחזקתם שבאו מן השמור, כיון שֶׁאֵין כַּיּוֹצֵא בָהֶם בְּיַרְקוֹת שָׂדֶה – אין דרכם לצמוח מאליהם, ללא זריעה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כָּל הַסְּפִיחִין אֲסוּרִין, מחשש שעוברי עבירה יזרעום בשביעית ויאמרו שצמחו מאליהם.
