משנה ג: פְּרוֹזְבּוּל, אֵינוֹ מְשַׁמֵּט. זֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁהִתְקִין הִלֵּל הַזָּקֵן, כְּשֶׁרָאָה שֶׁנִּמְנְעוּ הָעָם מִלְּהַלְווֹת זֶה אֶת זֶה וְעוֹבְרִין עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה (דברים טו) הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְּלִיַּעַל וְגוֹ', הִתְקִין הִלֵּל לַפְּרוֹזְבּוּל:
משנה ג: חוב שיש עליו שטר פְּרוֹזְבּוּל, שעניינו יבואר להלן, אֵינוֹ מְשַׁמֵּט, ויכול המלוה לגבותו גם לאחר השנה השביעית. וזֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁהִתְקִין הִלֵּל הַזָּקֵן, כְּשֶׁרָאָה שֶׁנִּמְנְעוּ הָעָם מִלְּהַלְווֹת זֶה אֶת זֶה לפני שנת השמיטה, מחשש שלא ישלם הלוה את חובו ויפסיד המלוה את מעותיו, וְעוֹבְרִין בכך עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה 'הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְּלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל ה' וְהָיָה בְךָ חֵטְא' וְגוֹ', הִתְקִין הִלֵּל לַפְּרוֹזְבּוּל, ו'פרוז' היינו תקנה, ו'בולי' הם העשירים, כלומר, תקנה לעשירים, שלא יפסידו את ממונם וגם לא יעברו באיסור. והיה כח להלל לתקן תקנה זו כיון שבזמן שאין כל ישראל יושבים בארצם אין שמיטת כספים נוהגת אלא מדרבנן, ובמשנה הבאה יבואר מהו נוסח הפרוזבול וכיצד הוא מועיל לבטל את השמטת הכספים.
