משנה ט: מִי שֶׁזָּכָה בְדִּשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי, נִכְנַס וְנָטַל הַטֶּנִי וְהִנִּיחוֹ לְפָנָיו, וְהָיָה חוֹפֵן וְנוֹתֵן לְתוֹכוֹ, וּבָאַחֲרוֹנָה כִּבֵּד אֶת הַשְּׁאָר לְתוֹכוֹ וְהִנִּיחוֹ וְיָצָא. מִי שֶׁזָּכָה בְדִּשּׁוּן הַמְּנוֹרָה, נִכְנַס וּמָצָא שְׁתֵּי נֵרוֹת מִזְרָחִיּוֹת דוֹלְקִים, מְדַשֵּׁן אֶת הַשְּׁאָר וּמַנִּיחַ אֶת אֵלּוּ דּוֹלְקִין בִּמְקוֹמָן. מְצָאָן שֶׁכָּבוּ, מְדַשְּׁנָן, וּמַדְלִיקָן מִן הַדּוֹלְקִים, וְאַחַר כָּךְ מְדַשֵּׁן אֶת הַשְּׁאָר. וְאֶבֶן הָיְתָה לִפְנֵי הַמְּנוֹרָה וּבָהּ שָׁלשׁ מַעֲלוֹת, שֶׁעָלֶיהָ הַכֹּהֵן עוֹמֵד וּמֵטִיב אֶת הַנֵּרוֹת, וְהִנִּיחַ אֶת הַכּוּז עַל מַעֲלָה שְׁנִיָּה וְיָצָא:
משנה ט: מִי שֶׁזָּכָה בפייס בְדִּשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי, נִכְנַס וְנָטַל את הַטֶּנִי – כלי של זהב וְהִנִּיחוֹ לְפָנָיו על רצפת ההיכל, וְהָיָה חוֹפֵן – לוקח בחפניו את הדשן מעל המזבח וְנוֹתֵן לְתוֹכוֹ, וּבָאַחֲרוֹנָה, כשנשאר רק מעט דשן שאי אפשר ליטלו בחפניים, כִּבֵּד – גרף אֶת הַשְּׁאָר לְתוֹכוֹ – לתוך הכלי, וְהִנִּיחוֹ שם [כדי ליטלו אחר כך יחד עם דישון המנורה, ששניהם היו ניתנים על הארץ סמוך למזבח החיצון], וְיָצָא. להבנת אופן דישון המנורה יש להקדים, שנאמר בתורה (שמות ל ז) "בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרֹת", ומכפילות הלשון 'בבוקר' יש ללמוד שעבודת הטבת הנרות מתחלקת לשתי פעמים, ולכן תחילה מיטיבים חמש נרות, ואחר כך נעשית עבודת הקרבת התמיד, ואחר כך מיטיבים את שתי הנרות הנוספים. מִי שֶׁזָּכָה בְדִּשּׁוּן הַמְּנוֹרָה, נִכְנַס להיכל, וְאם מָצָא שְׁתֵּי נֵרוֹת מִזְרָחִיּוֹת דוֹלְקִים, מְדַשֵּׁן אֶת הַשְּׁאָר – החמש נרות האחרים, וּמַנִּיחַ אֶת אֵלּוּ השתיים המזרחיות דּוֹלְקִין בִּמְקוֹמָן [ובזה שונה דינם משאר חמש נרות, שאם מצא את החמש נרות האחרים דולקים, מכבה אותם ומדשנן]. מְצָאָן לשתי הנרות המזרחיות שֶׁכָּבוּ, מְדַשְּׁנָן – מסיר את האפר ומגביה את הפתילה [אך אינו מיטיב את הנרות הללו ממש, על ידי פתילה ושמן חדשים, שהרי הטבת שתי הנרות המזרחיות נעשית רק לאחר הקרבת קרבן התמיד], וּמַדְלִיקָן מִן הנרות האחרים הַדּוֹלְקִים, ואם אין שום נר דולק מדליק את השתים המזרחיות מהאש שעל גבי המזבח, כדי שיהא ניכר שחלוקה הטבת שני הנרות מהטבת חמשת הנרות, וְאַחַר כָּךְ מְדַשֵּׁן אֶת הַשְּׁאָר – חמשת הנרות. וְאֶבֶן הָיְתָה לִפְנֵי הַמְּנוֹרָה, וּבָהּ שָׁלשׁ מַעֲלוֹת [-מדרגות], שֶׁעָלֶיהָ הַכֹּהֵן עוֹמֵד וּמֵטִיב אֶת הַנֵּרוֹת, ומניח את האפר והפתילות של דישון המנורה בתוך הכוז, וְהִנִּיחַ אֶת הַכּוּז עַל מַעֲלָה שְׁנִיָּה שבאותה האבן, וְיָצָא.
