משנה ג: בִּשְׁלשָׁה בְּמַרְחֶשְׁוָן שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר בְּשִׁבְעָה בוֹ, חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם אַחַר הֶחָג, כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ אַחֲרוֹן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לִנְהַר פְּרָת:
התבאר במשנה לעיל שמתחילים לבקש גשמים סמוך לזמן הגשמים, ומשנתנו מבררת מתי הוא זמן זה, בו יש לבקש על הגשמים: בִּשְׁלשָׁה בְּמַרְחֶשְׁוָן, שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים, לפי שזהו הזמן הראוי לתחילת ירידת הגשמים. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר בְּשִׁבְעָה בוֹ – בחודש מרחשון, שאז זהו חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם אַחַר הֶחָג, ששיעור זמן זה מספיק כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ אפילו האַחֲרוֹן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, שעלה לרגל לירושלים, לִנְהַר פְּרָת, שזהו קצה ארץ ישראל. אבל קודם לכן אין מבקשים את הגשמים, כדי שלא יפריעו לעולי הרגל לחזור לבתיהם, וכיון שבזמן בית המקדש דחו את בקשת הגשמים עד אותו הזמן, אף בזמן הזה אין מבקשים גשמים עד ז' חשון.
