משנה ג: וְכֵן עִיר שֶׁלֹּא יָרְדוּ עָלֶיהָ גְשָׁמִים, דִּכְתִיב וְהִמְטַרְתִּי עַל עִיר אֶחָת וְעַל עִיר אַחַת לֹא אַמְטִיר, חֶלְקָה אַחַת תִּמָּטֵר וגו', אוֹתָהּ הָעִיר מִתְעַנָּה וּמַתְרַעַת, וְכָל סְבִיבוֹתֶיהָ, מִתְעַנּוֹת וְלֹא מַתְרִיעוֹת. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, מַתְרִיעוֹת וְלֹא מִתְעַנּוֹת:
וְכֵן עִיר שֶׁלֹּא יָרְדוּ עָלֶיהָ גְשָׁמִים, ואילו מסביבה ירדו גשמים, והרי זה סימן שדבר זה אינו מדרכו של עולם, וזהו סימן שיש גזירה מיוחדת על עיר זו מאת ה', וכמו דִּכְתִיב בנבואת עמוס 'וְהִמְטַרְתִּי עַל עִיר אֶחָת וְעַל עִיר אַחַת לֹא אַמְטִיר, חֶלְקָה אַחַת תִּמָּטֵר וְחֶלְקָה אֲשֶׁר לֹא תַמְטִיר עָלֶיהָ תִּיבָשׁ' וגו', אוֹתָהּ הָעִיר שלא ירדו עליה גשמים, מִתְעַנָּה וּמַתְרַעַת מיד, כיון שניכר שזו גזירה מיוחדת, ולכן דינה של עיר זו חמור יותר מסדר התעניות שהוזכר לעיל, וְכָל הערים האחרות שסְבִיבוֹתֶיהָ, שיורדים בהם גשמים, מִתְעַנּוֹת וְלֹא מַתְרִיעוֹת, כמו ביום כיפור, שמתענים ולא תוקעים בשופרות, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, הערים שסביבותיה מַתְרִיעוֹת וְלֹא מִתְעַנּוֹת, וכמו בראש השנה, שתוקעים בשופר ואין מתענים. והטעם שהערים האחרות צריכות לדאוג, לפי שאף הן בסכנה מסוימת, שאם תהיה בצורת באותה עיר, יבואו תושבי העיר לקנות מזון בערים שסביבותיהן, ויהיה אף בהן רעב.
