משנה ד: כָּל יוֹם שֶׁיֶּשׁ בּוֹ הַלֵּל, אֵין בּוֹ מַעֲמָד בַּשַּׁחֲרִית. קָרְבַּן מוּסָף, אֵין בּוֹ בַנְּעִילָה. קֻרְבַּן עֵצִים, אֵין בּוֹ בַמִּנְחָה, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ בֶן עַזַּאי, כָּךְ הָיָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שׁוֹנֶה, קָרְבַּן מוּסָף, אֵין בּוֹ בַמִּנְחָה. קָרְבַּן עֵצִים אֵין בּוֹ בַנְּעִילָה. חָזַר רַבִּי עֲקִיבָא לִהְיוֹת שׁוֹנֶה כְבֶן עַזַּאי:
כָּל יוֹם שֶׁיֶּשׁ בּוֹ הַלֵּל, ואין בו מוסף, ואלו הם ימי חנוכה, אֵין בּוֹ מַעֲמָד בַּשַּׁחֲרִית, כיון שקוראים את ההלל ואין להם פנאי לקרוא בתורה, ותיקנו זאת חכמים כיון שרצו לחזק את קריאת ההלל בחנוכה, שהיא מדברי סופרים.
יום שיש בו קָרְבַּן מוּסָף, והם ראשי חודשים, אֵין בּוֹ מעמד בַנְּעִילָה, שהיו אנשי מעמד מתפללים בימי המעמד שלהם תפילת נעילה, וביום שיש בו מוסף לא היו קוראים בתורה בנעילה, וכל שכן שלא במוסף ובמנחה. יום שיש בו קֻרְבַּן עֵצִים [ובמשנה להלן יבואר מהו קרבן זה ומתי הוא קרב] אֵין בּוֹ מעמד בַמִּנְחָה, אבל יש בו מעמד בנעילה, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ בֶן עַזַּאי, כָּךְ הָיָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שׁוֹנֶה, יום שיש בו קָרְבַּן מוּסָף, אֵין בּוֹ מעמד בַמִּנְחָה, אבל יש בו מעמד בנעילה. יום שיש בו קָרְבַּן עֵצִים, אֵין בּוֹ מעמד אפילו בַנְּעִילָה, וכל שכן במנחה. חָזַר רַבִּי עֲקִיבָא לִהְיוֹת שׁוֹנֶה כְבֶן עַזַּאי:
