משנה ג: קָטָן שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אִם עַד שֶׁלֹּא בָא לְעוֹנַת נְדָרִים, אֵין תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה. וּמִשֶׁבָּא לְעוֹנַת נְדָרִים, תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה:
משנה ג: קָטָן, שֶׁלֹּא הֵבִיא עדיין שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, שהם סימני גדלות, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אף על פי שלכתחילה אין לו לתרום, מכל מקום בדיעבד תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה, כיון שרבי יהודה אינו סובר את הדרשה האמורה לעיל (משנה ב) הממעטת קטן. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אִם עַד שֶׁלֹּא בָא לְעוֹנַת נְדָרִים, והיינו שנה אחת קודם גדלותו, בן מגיל שתים עשרה ובת מגיל אחת עשרה [שמאותו זמן הם יכולים לידור נדרים], אֵין תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה. וּמִשֶׁבָּא לְעוֹנַת נְדָרִים, תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה:
