משנה ה: אֵין תּוֹרְמִין מִן הַלֶּקֶט, וּמִן הַשִּׁכְחָה, וּמִן הַפֵּאָה, וּמִן הַהֶפְקֵר, וְלֹא מִמַּעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּטְּלָה תְּרוּמָתוֹ, וְלֹא מִמַּעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ, וְלֹא מִן הַחַיָּב עַל הַפָּטוּר, וְלֹא מִן הַפָּטוּר עַל הַחַיָּב, וְלֹא מִן הַתָּלוּשׁ עַל הַמְחֻבָּר, וְלֹא מִן הַמְחֻבָּר עַל הַתָּלוּשׁ, וְלֹא מִן הֶחָדָשׁ עַל הַיָּשָׁן, וְלֹא מִן הַיָּשָׁן עַל הֶחָדָשׁ, וְלֹא מִפֵּרוֹת הָאָרֶץ עַל פֵּרוֹת חוּצָה לָאָרֶץ, וְלֹא מִפֵּרוֹת חוּצָה לָאָרֶץ עַל פֵּרוֹת הָאָרֶץ. וְאִם תָּרְמוּ, אֵין תְּרוּמָתָן תְּרוּמָה:
משנה ה: אֵין תּוֹרְמִין על תבואה שהיא טבל, מִן הַלֶּקֶט, וּמִן הַשִּׁכְחָה, וּמִן הַפֵּאָה, כיון שכל אלו הם מתנות עניים, ואין אדם יכול לפטור את טבלו על ידי שיפריש עליו תרומה ממתנות עניים, וְלא מִן הַהֶפְקֵר, שנאמר 'ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך', ללמד שיש צורך להפריש מדבר שיש לישראל ואין לכהנים וללויים, יצא מכלל זה הפקר, שגם הלוי יכול לזכות בו כמו הישראל, וְלֹא מִמַּעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁכבר נִּטְּלָה תְּרוּמָתוֹ – שהופרשה ממנו תרומה, ואפילו באופן שאותו מעשר ראשון היה פטור מהפרשת תרומה גדולה, וכגון שנטלו הלוי לפני שהפרישו מהכרי כולו תרומה גדולה, שבאופן זה המעשר שבידו חייב רק בתרומת מעשר ולא בתרומה גדולה, וניתן להפריש ממנו תרומה גדולה על טבל, מכל מקום אם כבר הפרישו ממנו תרומה גדולה, אי אפשר לחזור ולעשותו תרומה על טבל, וְלֹא מִמַּעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ, כיון שסוברת המשנה שמעשר שני הוא ממון גבוה [אף שהוא מותר באכילה לבעלים], ואפילו לאחר שנפדה אי אפשר להפרישו, ואפילו באופן שאותו מעשר שני פטור מהפרשת תרומה גדולה, כגון שהפרישו מהתבואה לפני שהתחייב התבואה בהפרשת תרומה גדולה, מכל מקום כיון שהוא פטור מתרומה גדולה אי אפשר לעשותו תרומה על טבל, וכל שכן אם הפרישו ממנו תרומה גדולה, שהוא חולין גמורים, ואי אפשר לעשותו תרומה על טבל, והחידוש בהקדש שנפדה הוא שאפילו אם הקדיש האדם את התבואה קודם שהתחייבה בהפרשת תרומה, וברשות ההקדש נגמרה מלאכתה לתרומה, ואחר כך פדאה מהקדש, שבאופן זה היא פטורה מתרומה גדולה, אי אפשר לעשותה תרומה על טבל, וכל שכן אם כבר הפריש עליה תרומה, שאי אפשר לעשותה תרומה, וְלֹא מִן הַחַיָּב עַל הַפָּטוּר – אי אפשר להפריש מפירות החייבים בתרומות ומעשרות על פירות הפטורים, וכגון פירות שעדיין לא הגיעו לשליש גידולם, שהם פטורים מהפרשת תרומות ומעשרות, וְלֹא מִן הַפָּטוּר – מפירות הפטורים מתרומות ומעשרות עַל הַחַיָּב, וְלֹא מִן הַתָּלוּשׁ עַל הַמְחֻבָּר, וְלֹא מִן הַמְחֻבָּר עַל הַתָּלוּשׁ, כיון שנאמר בתרומה לשון 'והרמותם ממנו', וכיון שלשון הרמה שייכת רק בתלוש, ומשמע בפסוק שהחלק המופרש והחלק הנשאר שוים, צריך ששניהם יהיו תלושים, וְלֹא מִן הֶחָדָשׁ עַל הַיָּשָׁן, וְלֹא מִן הַיָּשָׁן עַל הֶחָדָשׁ – אין מפרישים מתבואת שנה זו על תבואת שנה שעברה, ולא להיפך, כיון שנאמר 'היוצא השדה שנה שנה', ללמד שמפרישים תרומות ומעשרות מכל שנה על של עצמה, וְלֹא מִפֵּרוֹת הָאָרֶץ עַל פֵּרוֹת חוּצָה לָאָרֶץ, וְלֹא מִפֵּרוֹת חוּצָה לָאָרֶץ עַל פֵּרוֹת הָאָרֶץ. כיון שנאמר 'וכל מעשר הארץ מזרע הארץ', ויש ללמוד משם אף לענין תרומה, שמפרישים משל הארץ על של הארץ, ומשל חוץ לארץ על של חוץ לארץ, ואפילו במקומות שסמוכים לגבולות ארץ ישראל החייבים בהפרשת תרומות ומעשרות מתקנת נביאים או מתקנת חכמים, וְאִם תָּרְמוּ, אֵין תְּרוּמָתָן תְּרוּמָה:
